הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה מאחורי בית הכנסת"

אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
   
   
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב, כלומר בצד של ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאם כן למה נראה כשתי רשויות, אדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.
'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה אחורי)] הבינו בדעת רש"י, שמדבר על אדם שעומד בצד מערב, כלומר בצד של ארון הקודש, ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת, כלומר מתפלל לאותו כיוון שכולם מתפללים. ועל זה מקשים התוספות שאם כן למה נראה כשתי רשויות, אדרבה, אם מחזיר פניו לבית הכנסת הוא נראה כשתי רשויות, שהרי מתפלל לכיוון הפוך מכולם.
<BR/>גם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (אורח חיים צ ז ד"ה וי"מ)] פירש כן בדעת רש"י, וכתב שהוא מפרש ש'אחור' זהו צד מערב, שהוא האחור שברוחות (לעומת מזרח שנקרא 'קדם').


ה'''מהרש"א''' לעומת זאת, הבין בדעת רש"י שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי<ref>ככל הנראה מה שהביא את המהרש"א להבין כן בדעת רש"י כדבר פשוט, הוא מפני שרש"י קורא 'אחור' לצד מזרח, כלומר לצד של הפתח, ולפי זה הכפירה היא מצד שפונה לכיוון אחר. אמנם ברש"י בעירובין משמע שעיקר הכפירה היא מצד שלא נכנס לבית הכנסת.</ref>
ה'''מהרש"א''' לעומת זאת, הבין בדעת רש"י שהמתפלל עומד מאחור, כלומר בצד של הפתח, ומתפלל לכיוון מזרח, כלומר הפוך מן הכיוון שכולם מתפללים, ולכן נראה הוא ככופר. אמנם אם מתפלל לכיוון בית הכנסת, היינו לכיוון שכולם מתפללים שרי<ref>ככל הנראה מה שהביא את המהרש"א להבין כן בדעת רש"י כדבר פשוט, הוא מפני שרש"י קורא 'אחור' לצד מזרח, כלומר לצד של הפתח, ולפי זה הכפירה היא מצד שפונה לכיוון אחר. אמנם ברש"י בעירובין משמע שעיקר הכפירה היא מצד שלא נכנס לבית הכנסת.</ref>
שורה 48: שורה 49:
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (אורח חיים צ ז)] כתב שראוי לחוש לשני הפירושים, לפירוש הראשון שהביא (שהוא פירוש התוספות ופירוש רבנו יונה ברש"י) שאם מתפלל בצד הפתח לא יפנה אחוריו לבית הכנסת אלא יתפלל לכיוון בית הכנסת שהוא הכיוון שכל הציבור מתפללים. וכן לפירוש ר"י הזקן (שהוא כפי שהבינו התוס' בדעת רש"י), שאם מתפלל בצד של ארון הקודש, לא יתפלל לכיוון היפך בית הכנסת, אלא לכיוון בית הכנסת אע"פ שהוא היפך הכיוון שכולם מתפללים.
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (אורח חיים צ ז)] כתב שראוי לחוש לשני הפירושים, לפירוש הראשון שהביא (שהוא פירוש התוספות ופירוש רבנו יונה ברש"י) שאם מתפלל בצד הפתח לא יפנה אחוריו לבית הכנסת אלא יתפלל לכיוון בית הכנסת שהוא הכיוון שכל הציבור מתפללים. וכן לפירוש ר"י הזקן (שהוא כפי שהבינו התוס' בדעת רש"י), שאם מתפלל בצד של ארון הקודש, לא יתפלל לכיוון היפך בית הכנסת, אלא לכיוון בית הכנסת אע"פ שהוא היפך הכיוון שכולם מתפללים.


ב'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (ט)] הבין שבאופן השני שעומד בצד של ארון הקודש, יש להחמיר גם שלא להתפלל לכיוון הארון, לפי שהוא היפך הכיוון שכולם מתפללים. וזאת כנראה על פי קושיית התוס' שהקשה כן על שיטה זו, שהרי זה נראה כשתי רשויות<ref>אמנם יש להעיר שזה לא מסתדר עם הגמרא, שהרי הגמרא אמרה שאם פניו לבית הכנסת שפיר דמי.</ref>.
ב'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (ט)] הבין שבאופן השני שעומד בצד של ארון הקודש, יש להחמיר גם שלא להתפלל לכיוון הארון, לפי שהוא היפך הכיוון שכולם מתפללים. וזאת כנראה על פי קושיית התוס' שהקשה כן על שיטה זו, שהרי זה נראה כשתי רשויות<ref>אמנם יש להעיר שזה לא מסתדר עם הגמרא, שהרי הגמרא אמרה שאם פניו לבית הכנסת שפיר דמי.</ref>. לכן לפי המגן אברהם [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x458 (י)] אם מתפלל חוץ לבית הכנסת, יתפלל רק בצד מערב, כלומר בצד הפתח, וכיוון לכיוון מזרח שהוא הכיוון שכל הציבור מתפללים.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==