הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת חמץ"

נוספו 435 בתים ,  23:36, 23 באפריל 2023
 
שורה 49: שורה 49:
ה'''רי"ף''' (יג ב) העתיק להלכה את דברי רב דימי וכתב שכל מחלוקת התנאים היא רק בתערובת שאין בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס וכגון כותח הבבלי. אבל תערובת שיש בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס, גם לדעת חכמים לוקה על זה.
ה'''רי"ף''' (יג ב) העתיק להלכה את דברי רב דימי וכתב שכל מחלוקת התנאים היא רק בתערובת שאין בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס וכגון כותח הבבלי. אבל תערובת שיש בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס, גם לדעת חכמים לוקה על זה.
<BR/>עוד אומר הרי"ף שמה שחלקו חכמים על ר' אליעזר בתערובת שאין בה כזית בכדי אכילת פרס, הוא רק לענין מלקות, אבל מ"מ מודים הם שאסורה התערובת באכילה.  
<BR/>עוד אומר הרי"ף שמה שחלקו חכמים על ר' אליעזר בתערובת שאין בה כזית בכדי אכילת פרס, הוא רק לענין מלקות, אבל מ"מ מודים הם שאסורה התערובת באכילה.  
<BR/>משמע מדברי הרי"ף שהוא פוסק כדעת חכמים וסובר שתערובת חמץ אסורה היא באכילה, אלא שלא לוקים עליה אלא אם כן אכל מן החמץ כזית בכדי אכילת פרס. לכן כותח הבבלי כיון שאין בו כזית בכדי אכילת פרס להתחייב עליו, פטור אבל אסור, אלא שלא פירש הרי"ף האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן.  
<BR/>משמע מדברי הרי"ף שהוא פוסק כדעת חכמים וסובר שתערובת חמץ אסורה היא באכילה, אלא שלא לוקים עליה אלא אם כן אכל מן החמץ כזית בכדי אכילת פרס. לכן כותח הבבלי כיון שאין בו כזית בכדי אכילת פרס להתחייב עליו, פטור אבל אסור, אלא שלא פירש הרי"ף האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן.
<BR/>וב'''ריטב"א''' הביא שתי דעות בזה, שיש מי שאומר בדעת הרי"ף שהאיסור הוא מדאורייתא, דקיימא לן [[חצי שיעור אסור מן התורה]]. ויש מי שאומר שזהו דווקא בעין, אבל בתערובת אינו אסור מן התורה חצי שיעור. ודברי הריטב"א נוטים לומר שהוא דאורייתא, וכדמשמע בבה"ג.


=== בעל המאור והרמב"ן ===
=== בעל המאור והרמב"ן ===