הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"

<BR/>אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ"מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן.

<BR/>לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י"ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא"ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (עט)].

<BR/>כן איתא ב'''מחזור ויטרי''' (רמה), שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור.

<BR/>ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.

ב'''מאירי'''  (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה.