9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תליית וילון ותמונה בשבת"
אין תקציר עריכה
מ (תליית וילון ופירוקו בשבת ודין מחיצה הועבר לשם תליית וילון ותמונה בשבת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}} | {{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}} | ||
באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, | באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, והאם מותר לתלות ולהוריד תמונה בשבת. | ||
==מקורות חז"ל== | ==מקורות חז"ל== | ||
ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי רב משום רבי חייא, שוילון מותר לנטותו ומותר לפרקו בשבת. ופירש '''רש"י''' (שבת קלח א ד"ה וילון) שוילון הוא מסך שכנגד הפתח, ובעירובין שם כתב (ד"ה וילון) שמטרתו לצניעות. ובטעם ההיתר כתב רש"י בשבת שם (ד"ה מותר) לפי שאין אוהל אלא העשוי לגג, אמנם בעירובין שם (ד"ה מותר) כתב טעם אחר, שכיון שאינו קבוע שם אלא דרכו לינתן ולהסתלק משם כדלת, לאו אוהל הוא. | ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי רב משום רבי חייא, שוילון מותר לנטותו ומותר לפרקו בשבת. ופירש '''רש"י''' (שבת קלח א ד"ה וילון) שוילון הוא מסך שכנגד הפתח, ובעירובין שם כתב (ד"ה וילון) שמטרתו לצניעות. ובטעם ההיתר כתב רש"י בשבת שם (ד"ה מותר) לפי שאין אוהל אלא העשוי לגג, אמנם בעירובין שם (ד"ה מותר) כתב טעם אחר, שכיון שאינו קבוע שם אלא דרכו לינתן ולהסתלק משם כדלת, לאו אוהל הוא. | ||
מדברי רב משום רבי חייא (שבת קלח א, קב א) מבואר שיש היתר לתלות וילון בשבת. אלא שדנו הפוסקים בטעם הדבר, וממילא בתנאי ההיתר. | |||
== | ==ביאור דברי רש"י== | ||
דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שטעם ההיתר הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה וילון), מבואר שכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל, ומשמע דגם בשל קבע מותר. וכן למד ה'''גר"א''' בביאורו (שטו ו) שדברי רש"י סותרים.<BR/> | דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שטעם ההיתר הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה וילון), מבואר שכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל, ומשמע דגם בשל קבע מותר. וכן למד ה'''גר"א''' בביאורו (שטו ו) שדברי רש"י סותרים.<BR/> | ||
וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאם הוא וילון קבוע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג. | וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאם הוא וילון קבוע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג. | ||
| שורה 28: | שורה 17: | ||
<BR/>גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע. | <BR/>גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע. | ||
==שיטת ההלכה== | |||
וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשל קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה.<BR/> | וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשל קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה.<BR/> | ||
ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור. | ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור. | ||