9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תליית וילון ותמונה בשבת"
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א|||}} באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפר...) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===עשיית דופן לסוכה=== | ===עשיית דופן לסוכה=== | ||
ה'''גמרא''' (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי שאין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ומסיקה הגמרא שיש להבדיל בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם '''רש"י''' (ד"ה בדופן) שכיון שלא דופן שלישית לא חשיב סוכה כלל, לכן כמעמיד דופן שלישית חשיב כבונה אוהל, והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא תוספת המותרת. | ה'''גמרא''' (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי שאין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ומסיקה הגמרא שיש להבדיל בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם '''רש"י''' (ד"ה בדופן) שכיון שלא דופן שלישית לא חשיב סוכה כלל, לכן כמעמיד דופן שלישית חשיב כבונה אוהל, והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא תוספת המותרת. | ||
===צידוד אבנים לבית הכסא=== | |||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום כבוד הבריות. | |||