9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של ערבית"
←שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים
| שורה 36: | שורה 36: | ||
וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]]. | וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]]. | ||
===שיטת תוס' ורא"ש=== | |||
לכן פירש '''ר"ת''' שם שבאמת קריאת שמע שבבית הכנסת היא עיקר, ואף שבמשנה אמרינן שזמנה מצאת הכוכבים, אנן קיי"ל כר' יהודה דמפלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית. ואף שהמנהג להתפלל מנחה אחר פלג המנחה, בזה קיי"ל כרבנן שזמן תפילת מנחה עד הערב. אבל ר"ת עצמו התקשה בדבריו, דהוי כ[[תרי קולי דסתרי אהדדי]]. וברא"ש (א א) כתב ליישב לדעת ר"ת דבתפילה הקלו. | לכן פירש '''ר"ת''' שם שבאמת קריאת שמע שבבית הכנסת היא עיקר, ואף שבמשנה אמרינן שזמנה מצאת הכוכבים, אנן קיי"ל כר' יהודה דמפלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית. ואף שהמנהג להתפלל מנחה אחר פלג המנחה, בזה קיי"ל כרבנן שזמן תפילת מנחה עד הערב. אבל ר"ת עצמו התקשה בדבריו, דהוי כ[[תרי קולי דסתרי אהדדי]]. וברא"ש (א א) כתב ליישב לדעת ר"ת דבתפילה הקלו. | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
ו'''ר"י''' בתוס' שם פירש דקיי"ל כהני תנאי בברייתא דאמרי משעה שקדש היום [ר' אליעזר] ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות שהיא מבעוד יום [ר' מאיר בברייתא ב' ור' אחא בברייתא ג']. וראיה לזה מדברי רב (ברכות כז ב) שהיה מתפלל של ערב שבת מבעוד יום. ואת דברי הירושלמי מיישב ר"ת שמה שהיו קוראים ק"ש לפני התפילה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, היא קריאה נוספת שהיו קוראים כעין '[[אשרי]]' שקורין לפני התפילה. | ו'''ר"י''' בתוס' שם פירש דקיי"ל כהני תנאי בברייתא דאמרי משעה שקדש היום [ר' אליעזר] ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות שהיא מבעוד יום [ר' מאיר בברייתא ב' ור' אחא בברייתא ג']. וראיה לזה מדברי רב (ברכות כז ב) שהיה מתפלל של ערב שבת מבעוד יום. ואת דברי הירושלמי מיישב ר"ת שמה שהיו קוראים ק"ש לפני התפילה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, היא קריאה נוספת שהיו קוראים כעין '[[אשרי]]' שקורין לפני התפילה. | ||
<BR/> גם הרא"ש קיים המנהג ע"פ דרך זו, והוסיף שאף שקיי"ל כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וכר' יהודה לגבי ר' מאיר, מ"מ בתפילה הקלו, | <BR/> גם הרא"ש קיים המנהג ע"פ דרך זו, והוסיף שאף שקיי"ל כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וכר' יהודה לגבי ר' מאיר, מ"מ בתפילה הקלו, וגם נהגו כך מתוך הדחק, שהצבור היו מתקבצין לתפילת מנחה, ואם היו ממתינים עד צאת הכוכבים לקרוא ק"ש ולהתפלל היו מתפזרים כל אחד לביתו ונמנעים מתפילה בציבור, וסיים הרא"ש דמ"מ לכתחילה אין לקרוא קריאת שמע עד צאת הכוכבים. | ||
בין לשיטת ר"ת ובין לשיטת ר"י והרא"ש, יוצא שאין צורך לחזור ולקרוא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים, וגם אין צורך בקריאת שמע שעל המטה לכוון לצאת ידי חובה. | |||
===שיטת רבנו יונה=== | |||
אבל ר' יונה כתב על פי הירושלמי הנ"ל, שאין יוצאים בקריאה בבית הכנסת, ולכן יש לחזור ולקרותה בבית אחר צאת הכוכבים, ואין לסמוך על ק"ש שעל המטה, חדא שאסור לקרוא ק"ש של חיוב קודם אכילה ושתיה, ועוד שפעמים אין אדם חושש לקרותה מפני שאינה אלא מפני המזיקין, ועוד שאינו מכוון בה לצאת ידי חובה ולקבל עול מלכות שמים,ועוד שאומרה בלא ברכות לפניה ולאחריה ופרשה ראשונה בלבד. לכן צריך בביתו קודם אכילה ושתיה, לקרוא ק"ש ב' פרשיות במורא ובכוונת הלב, אבל פרשת ציצית אינו חייב לחזור ולקרותה כיון שיצא ידי חובתה בקריאה בבית הכנסת. | |||
==דין הברכות== | ==דין הברכות== | ||