9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של ערבית"
←שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים
| שורה 35: | שורה 35: | ||
מנהג קדום היה בחלק מקהילות ישראל לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום, ודלא כסתם מתני'. <Br/>כבר בירושלמי (ברכות א א) מובאת ברייתא שהקורא קודם צאה"כ לא יצא ידי חובתו, וא"כ, היאך אנו קוראים בבית הכנסת, והרי הוא קודם צאת הכוכבים, ומשיב הירושלמי שזו קריאת רק כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומביאו '''רש"י''' על המשנה (ד"ה עד סוף). וכתב שם רש"י שחובה לקוראה שוב משתחשך, אך בפרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יצא. | מנהג קדום היה בחלק מקהילות ישראל לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום, ודלא כסתם מתני'. <Br/>כבר בירושלמי (ברכות א א) מובאת ברייתא שהקורא קודם צאה"כ לא יצא ידי חובתו, וא"כ, היאך אנו קוראים בבית הכנסת, והרי הוא קודם צאת הכוכבים, ומשיב הירושלמי שזו קריאת רק כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומביאו '''רש"י''' על המשנה (ד"ה עד סוף). וכתב שם רש"י שחובה לקוראה שוב משתחשך, אך בפרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יצא. | ||
וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]]. | וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: א. הרי צריך לקרוא א"כ [[ג' פרשיות על המטה]], והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. ב. שא"כ צריך לברך [[ברכות ק"ש]] על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה. ג. שהרי [[ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ]. ד. שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכות גאולה לתפילה]]. | ||
לכן פירש '''ר"ת''' שם שבאמת קריאת שמע שבבית הכנסת היא עיקר, ואף שבמשנה אמרינן שזמנה מצאת הכוכבים, אנן קיי"ל כר' יהודה דמפלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית. ואף שהמנהג להתפלל מנחה אחר פלג המנחה, בזה קיי"ל כרבנן שזמן תפילת מנחה עד הערב. אבל ר"ת עצמו התקשה בדבריו, דהוי כ[[תרי קולי דסתרי אהדדי]]. | לכן פירש '''ר"ת''' שם שבאמת קריאת שמע שבבית הכנסת היא עיקר, ואף שבמשנה אמרינן שזמנה מצאת הכוכבים, אנן קיי"ל כר' יהודה דמפלג המנחה מתחיל זמן תפילת ערבית. ואף שהמנהג להתפלל מנחה אחר פלג המנחה, בזה קיי"ל כרבנן שזמן תפילת מנחה עד הערב. אבל ר"ת עצמו התקשה בדבריו, דהוי כ[[תרי קולי דסתרי אהדדי]]. וברא"ש (א א) כתב ליישב לדעת ר"ת דבתפילה הקלו. | ||
ו'''ר"י''' שם פירש דקיי"ל כהני תנאי בברייתא דאמרי משעה שקדש היום [ר' אליעזר] ומשעה שבני אדם נכנסים להסב שהיא מבעוד יום. וראיה מדברי רב (ברכות כז ב) שהיה מתפלל של ערב שבת מבעוד יום | וה'''רא"ש''' (א א) הקשה על דברי ר"ת דאינו ענין תפילה לקריאת שמע, דתפילות הן כנגד תמידין ותמיד של בין הערביים קרב והולך עד פלג המנחה, ומשם ואילך מתחיל זמן ערבית לר' יהודה. אבל זמן קריאת שמע הוא בזמן שכיבה, ופלג המנחה לאו זמן שכיבה הוא. ורב שהתפלל בערב שבת מבעוד יום, י"ל דס"ל כריב"ל דתפילות באמצע תקנום, וקרא ק"ש אחר שהתפלל. | ||
ו'''ר"י''' בתוס' שם פירש דקיי"ל כהני תנאי בברייתא דאמרי משעה שקדש היום [ר' אליעזר] ומשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות שהיא מבעוד יום [ר' מאיר בברייתא ב' ור' אחא בברייתא ג']. וראיה לזה מדברי רב (ברכות כז ב) שהיה מתפלל של ערב שבת מבעוד יום. ואת דברי הירושלמי מיישב ר"ת שמה שהיו קוראים ק"ש לפני התפילה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, היא קריאה נוספת שהיו קוראים כעין '[[אשרי]]' שקורין לפני התפילה. | |||
<BR/> | |||
==דין הברכות== | ==דין הברכות== | ||