הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של ערבית"

שורה 6: שורה 6:
'''המשנה''' (ברכות א א) אומרת שתחילת הזמן שבו אפשר כבר לקרוא קריאת שמע של ערבית היא בזמן שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, כלומר כהן שנטמא וטבל, עדיין [[אסור לאכול בתרומה]] עד שיעריב היום, וזהו גם הזמן שבו אפשר לקרוא קריאת שמע. וב'''גמרא''' (ברכות ב א) מבואר שזמן זה הוא [[צאת הכוכבים]].
'''המשנה''' (ברכות א א) אומרת שתחילת הזמן שבו אפשר כבר לקרוא קריאת שמע של ערבית היא בזמן שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, כלומר כהן שנטמא וטבל, עדיין [[אסור לאכול בתרומה]] עד שיעריב היום, וזהו גם הזמן שבו אפשר לקרוא קריאת שמע. וב'''גמרא''' (ברכות ב א) מבואר שזמן זה הוא [[צאת הכוכבים]].
<BR/> ושם (ברכות ב ב) מובאות שלוש ברייתות שונות ובהן דעות תנאים נוספות.<br/>
<BR/> ושם (ברכות ב ב) מובאות שלוש ברייתות שונות ובהן דעות תנאים נוספות.<br/>
*דעת ת"ק בברייתא הראשונה - משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח.  
*דעת ברייתא הראשונה - משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח.  
*דעת ר' מאיר בברייתא שניה - משעה שבני אדם נכנסים לאכול פיתן בערבי שבתות.
*דעת ר' מאיר בברייתא שניה - משעה שבני אדם נכנסים לאכול פיתן בערבי שבתות.
*דעת חכמים בברייתא שניה - משעה שהכהנים '''זכאין''' לאכול בתרומתן, שהוא צאת הכוכבים.
*דעת חכמים בברייתא שניה - משעה שהכהנים '''זכאין''' לאכול בתרומתן, שהוא צאת הכוכבים.
שורה 15: שורה 15:
*דעת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא - משעה שרוב בני האדם נכנסים להסב.
*דעת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא - משעה שרוב בני האדם נכנסים להסב.


דעת חכמים דברייתא ב' ודעת ר' יהושע דברייתא ג' הן דעה אחת עם סתם מתניתין שהוא צאת הכוכבים. וכן דעת ר' ת"ק דברייתא א' היא אחת עם דעת ר' חנינא דברייתא ג' שהוא משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח. ועל שיטת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא, כתב רש"י (ד"ה נכנסין להסב) שהיא שיטה אחת עם ר' מאיר דברייתא ב', ומכל מקום הוא המאוחר מכולם. וכן מבואר בירושלמי (ברכות א א) שזמן זה הוא המאוחר מכולם.
דעת חכמים דברייתא ב' ודעת ר' יהושע דברייתא ג' הן דעה אחת עם סתם מתניתין שהוא צאת הכוכבים. כמו כן דעת ת"ק דברייתא א' היא אחת עם דעת ר' חנינא דברייתא ג' שהוא משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח. ועל שיטת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא, כתב '''רש"י''' (ד"ה נכנסין להסב) בשם י"א שהיא שיטה אחת עם ר' מאיר דברייתא ב', ושהוא המאוחר מכולם. וכן מבואר ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) שזמן זה הוא המאוחר מכולם.
<br/>עוד מבואר בגמרא שהשעה שעני נכנס לאכול פתו, הוא מאוחר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, ודעת ר' אליעזר שקדש היום בערבי שבתות הוא מוקדם משניהם.


==שיטת הרמב"ם והרי"ף==
==שיטת הרמב"ם והרי"ף==