169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"
←ביאור המחלוקת: השלמה מפירוש הרב שטיינזלץ , מתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון, משוחרר ברישיון https://creativecommons.org/licenses/by-nc/4.0/legalcode, במסגרת הלק השני של תחרות הכתיבה
(←ביאור המחלוקת: השלמה מפירוש הרב שטיינזלץ , מתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון, משוחרר ברישיון https://creativecommons.org/licenses/by-nc/4.0/legalcode, במסגרת הלק השני של תחרות הכתיבה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==== ביאור המחלוקת ==== | ==== ביאור המחלוקת ==== | ||
בגמרא מובאות ארבעה דרכים בטעם המחלוקת: | בגמרא מובאות ארבעה דרכים בטעם המחלוקת: | ||
* נחלקו התנאים האם יש אם למסורת או יש אם למקרא. לדעת חכמים יש אם למסורת, וכיוון שכתוב פעמיים "בסכת", "בסכת", בכתיב חסר, ופעם אחת "בסכות" בכתיב מלא, הרי כאן ארבע. פעם אחת היא לגוף הדין של חובת סוכה, נשארו שלוש פעמים לשלוש דפנות, והלכה למשה מסיני שגרעה דופן שלישית לטפח בלבד. | * נחלקו התנאים האם יש אם למסורת או יש אם למקרא. לדעת חכמים יש אם למסורת, וכיוון שכתוב פעמיים "בסכת", "בסכת", בכתיב חסר, ופעם אחת "בסכות" בכתיב מלא, הרי כאן ארבע. פעם אחת היא לגוף הדין של חובת סוכה, נשארו שלוש פעמים לשלוש דפנות, והלכה למשה מסיני שגרעה דופן שלישית לטפח בלבד. | ||
* לכ"ע יש אם למקרא, ולדעת חכמים צריך פסוק מיוחד ללימוד דין סכך, שנלמד שיש צורך בכיסוי זה ולא בדפנות בלבד ולכן נצרך אחד מלשונות "סוכה" שנאמרו בכתוב לגופו, כדי ללמד על דבר זה ונותר איפוא רמז רק לשלוש, ור"ש סובר שעצם משמעות המלה "סוכה" מלמדת על ענין הסכך. ומתוך שאינו צריך ללשון מיוחדת כדי להורות על כך, נותר איפוא בעינו רמז לארבעה דפנות ומן ההלכה למד אתה כי הדופן הרביעית אינה צריכה להיות שלימה. | |||
* לכ"ע יש אם למסורת, וחכמים סברו שכאשר באה ההלכה למשה מסיני לומר שאחת מדפנות הסוכה דיה שתהיה טפח — לגרע היא באה, וללמד שאחת משלוש הדפנות הרמוזות אינה צריכה להיות שלימה. ור' שמעון סבר שאשר באה ההלכה, הריהי באה להוסיף ולומר כי נוסף לשלוש הדפנות צריכה להיות דופן אחת נוספת, ודופן זו, דיה שתהיה בת טפח. | |||
* לכ"ע יש אם למסורת, ונחלקו האם דורשים תחילות - כאשר אנו סופרים לענין הלכה כמה פעמים מוזכרת מלה מסויימת בכתוב, נחלקו האם יש לדרוש לצורך ענין זה גם את הפעם הראשונה שנזכרה מלה זו, או שיש לומר כי הפעם ראשונה לעניינה נזכרה, ולא ללמד ממנה למנין. ר' שמעון סבר כי דורשין תחילות, והרי כאן רמז איפוא לארבע פעמים, וחכמים סברו כי אין דורשין תחילות. | |||
=== היכן יש להעמיד את הטפח === | === היכן יש להעמיד את הטפח === | ||