9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"
←פירוש 'כנגד היוצא'
| שורה 22: | שורה 22: | ||
<BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה אותו טפח) כתב שדעת רש"י שצריך להניח את הטפח כנגד הצד הפרוץ בסופו, שאם הניח שתיים בצד צפון ומזרח, יש להניח את הטפח בפינה הדרומית מערבית, כנגד רוח מערב או כנגד רוח דרום. | <BR/>אמנם ה'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה אותו טפח) כתב שדעת רש"י שצריך להניח את הטפח כנגד הצד הפרוץ בסופו, שאם הניח שתיים בצד צפון ומזרח, יש להניח את הטפח בפינה הדרומית מערבית, כנגד רוח מערב או כנגד רוח דרום. | ||
<BR/>כדברי רש"י שלפנינו פירש גם '''המאור הקטן''' (ב א ד"ה אותו טפח). | <BR/>כדברי רש"י שלפנינו פירש גם '''המאור הקטן''' (ב א ד"ה אותו טפח). | ||
הרמב"ן ב'''מלחמות השם''' (ב ב) כתב להביא ראיה מהסוגיה ב'''בבא בתרא''' (סב א) שם אומר רב שאם אדם מכר לחבירו שדה ו[[כתב לו מיצר אחד ארוך ומיצר אחד קצר]] (למשל שכתב ברוח ערב מאה אמה וברוח מזרח חמישים אמה), לא קנה הקונה אלא כנגד הקצר. וגם שם שאלו רב כהנא ורב אסי את רב, שיכול הוא לקנות כנגד ראש תור, כלומר שיקנה באלכסון, מתחיל ממערב מאה אמה והולך ויורד באלכסון למזרח עד חמישים אמה. | |||
סובר שכנגד היוצא הוא כפי שפירש הריטב"א בדעת רש"י, שמעמידו כנגד סוף הדופן שמולו, רחוק מן הכותל, כך שסוף דופן מזרחי הארוך, כנגד סוף הטפח מכוונים זה כנגד זה. והכריח הרמב"ן את דבריו, שהרי רב סובר בסוגיה בבבא בתרא שאם יש ארוך כנגד קצר, לא קנה אלא כנגד הקצר, ואם כן הוא הדין כאן שהסוכה לא תחשב אלא כנגד הקצר, והיינו טפח. אלא על כרחך שרב סובר שכנגד היוצא הוא כנגד סוף הכותל שכנגדו. | |||
==== פירוש ראש תור ==== | ==== פירוש ראש תור ==== | ||