הבדלים בין גרסאות בדף "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"

אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
<BR/>דעה נוספת היא של רב כהנא ורב אסי, ששואלים את רב למה לא נעמיד את הטפח כנגד ראש תור? ורב שתק ולא ענה.
<BR/>דעה נוספת היא של רב כהנא ורב אסי, ששואלים את רב למה לא נעמיד את הטפח כנגד ראש תור? ורב שתק ולא ענה.
<BR/>דעה שלישית רב סימון וי"א ר' יהושע בן לוי - שצריך לעשות טפח שוחק, כלומר מעט יותר מטפח, ולהעמיד אותו בפחות משלושה סמוך לאחת הדפנות, והרי קיימא לן שכל פחות משלושה סמוך לדופן כלבוד דמי.
<BR/>דעה שלישית רב סימון וי"א ר' יהושע בן לוי - שצריך לעשות טפח שוחק, כלומר מעט יותר מטפח, ולהעמיד אותו בפחות משלושה סמוך לאחת הדפנות, והרי קיימא לן שכל פחות משלושה סמוך לדופן כלבוד דמי.
=== סוכה העשויה כמבוי ===
בהמשך הגמרא מביאה דברי רב יהודה שסוכה העשויה כמבוי כשרה, ואת אותו טפח מעמיד לכל רוח שירצה.
<BR/>לעומת זאת, דעת ר' סימון וי"א ר' יהושע בן לוי שסוכה העשויה במבוי דינה שונה, ואין מספיק בה טפח לדופן שלישית, אלא עושה פס שהוא מעט יותר מארבעה טפחים, ומעמידו בפחות משלושה טפחים סמוך לדופן, וכיון שכל פחות משלושה כלבוד דמי, הרי שיש כאן דופן של ז' טפחים.
על זה שואלת הגמרא מה ההבדל בין סוכה העשויה כמבוי שצריך בה פס ארבעה טפחים ומשהו, לבין סוכה העשויה כמין גא"ם ששתי הדפנות נוגעות זו בזו, שבזה לדופן השלישית די בטפח שוחק בלבד?
<BR/>ומשיבה הגמרא, שכאשר יש שתי דפנות כהלכתן די בטפח להשלים לג' דפנות, אבל בסוכה העשויה כמבוי שאין שתי דפנות כהלכתן, צריך פס ארבעה ומשהו.
=== צורת הפתח ===
רבא קובע הסתייגות לדין זה ואומר שצריך בסוכה כזו צורת הפתח.
<BR/>דברי רבא נאמרים בגמרא בשלוש לשונות שונים:
א. שאין הסוכה ניתרת אלא בצורת הפתח.
ב. שניתרת גם בצורת הפתח.
ג. שצריכה גם צורת הפתח.
<BR/>ומובא גם מעשה המסייע לדרך השלישית שבדברי רבא, שרב אשי מצא את רב כהנא שעשה טפח שוחק וגם צורת הפתח, ושאל אותו למה צריך את שניהם והרי די באחד, או בצורת הפתח או בטפח שוחק? ועונה לו רב כהנא שסובר הוא כלישנא בתרא, שצריך מלבד טפח שוחק גם צורת הפתח.