9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לדעת ה'''ראב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14544&st=&pgnum=108 (פח)] הגמרא מדברת על יחיד שדר במקום שאין בו קריאת התורה בציבור, וצריך לכוון השעה שבה הציבור קורא ולקרוא עמהם. ודייק זאת מהלשון 'ישלים פרשיותיו עם הציבור' ולא כתיב 'יקרא אדם את הפרשה' וכו'. אך סיים שמכל מקום המנהג לקרוא כל אחד, והוא מנהג יפה, לפי שפעמים לא מכוון יפה לקריאת הציבור בבית הכנסת. | לדעת ה'''ראב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14544&st=&pgnum=108 (פח)] הגמרא מדברת על יחיד שדר במקום שאין בו קריאת התורה בציבור, וצריך לכוון השעה שבה הציבור קורא ולקרוא עמהם. ודייק זאת מהלשון 'ישלים פרשיותיו עם הציבור' ולא כתיב 'יקרא אדם את הפרשה' וכו'. אך סיים שמכל מקום המנהג לקרוא כל אחד, והוא מנהג יפה, לפי שפעמים לא מכוון יפה לקריאת הציבור בבית הכנסת. | ||
<BR/>לעומת זאת, רוב ככל הראשונים הבינו שיש חיוב על כל אחד, וכן כתבו להלכה ה'''רי"ף''' (ברכות ד ב), ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82150&rid=728 (תפילה יג כה)] וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה)]. | <BR/>גם בסידור '''רב עמרם גאון''' (שחרית של שבת ד"ה ויתבין) יש משמעות שהקריאה שנים מקרא ואחד תרגום היא הקריאה הציבורית, שכן הוא מסדר זאת אחר התפילה בסידורו, וכותב שהציבור מסדרים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. וכן משמע ב'''סידור רש"י''' (תצג). | ||
לעומת זאת, רוב ככל הראשונים הבינו שיש חיוב על כל אחד, וכן כתבו להלכה ה'''רי"ף''' (ברכות ד ב), ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82150&rid=728 (תפילה יג כה)] וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה)]. | |||
== אפילו עטרות ודיבון == | == אפילו עטרות ודיבון == | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
== מה נקרא תרגום == | == מה נקרא תרגום == | ||
איתא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה של) מובא שתרגום שאמרו חכמים הוא תרגום אונקלוס שיש בו קדושה לפי שהוא ניתן בסיני, מה שאין כן שאר התרגומים. | |||
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''ריבב"ן''' | |||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח), אמנם הוסיף הרא"ש, שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה. | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח), אמנם הוסיף הרא"ש, שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה. | ||