4
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"
אין תקציר עריכה
| שורה 44: | שורה 44: | ||
כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה. | כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה. | ||
<BR/>כדברים אלו העתיק גם ה'''רא"ש''' (א ח). | <BR/>כדברים אלו העתיק גם ה'''רא"ש''' (א ח). | ||
<BR/>לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&st=&pgnum=28 (בהגהות תשב"ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ"מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת. | <BR/>לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&st=&pgnum=28 (בהגהות תשב"ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ"מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת. | ||
<BR/> וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) ובספר '''ארחות חיים''' להר"א מלוניל שדוקא מיום ראשון ואילך אפשר לקרוא ולא ממנחה. | |||
ה'''מהר"י אבוהב''' בחיבורו על הטור כתב לדייק מלשון הטור שרק מיום ראשון ואילך נקרא עם הציבור. וכן לכא' פסק ה'''שו"ע''' (שם ג) שמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור. | |||
אך ה'''משנה ברורה''' (שם ס"ק ז) כתב שמה שכתב המחבר מיום ראשון ואילך הוא לאו דוקא ויכול לקרוא מתפילת מנחה, דכיון שהתחילו לקרוא הפרשה במנחה חשיב עם הציבור. ו'''בטור''' עצמו כתב שהטעם שמיום ראשון חשיב עם הציבור הוא משום שמתחילין הפרשה ביום השבת. | |||
<BR/> וב'''דרכי משה''' (שם א) כתב לדייק מה'''מרדכי''' בברכות ומה'''הלכות קטנות''' סוף הלכות מזוזה כשיטת ה'''תוספות''' שממנחה חשיב עם הציבור. וכן מבואר בדברי '''הגהות מיימוניות''' תפלה (יג ת). | |||
ולדעת פסק המשנה ברורה כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (מב ס) בהערה שהזמן הוא מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא הפרשה החדשה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב שאף שהוא לא התפלל מנחה יכול לקרוא כבר הפרשה. אך בספר '''הליכות חיים''' (עמוד צד) כתב בשם הגר"ח קניבסקי שכל עוד האדם לא התפלל מנחה לכא' אינו יכול להשלים הפרשה החדשה. | |||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת. | '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת. | ||