הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"

שורה 20: שורה 20:
<BR/>וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.
<BR/>וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.


בספר '''כנסת הגדולה'''{{מקור}}, הביא בשם '''רבנו בחיי'''{{מקור}}, שהגמרא נקטה עטרות ודיבון, לפי שבשמות אלו יש זכר לעבודה זרה, והוה אמינא שאין לקראם תרגום, קמ"ל שלא חיישינן לזה.
בספר '''כנסת הגדולה'''{{מקור}}, הביא בשם '''רבנו בחיי'''{{מקור}} הסבר אחר למה הגמרא נקטה 'עטרות ודיבון' ולא 'ראובן שמעון', לפי שבשמות אלו יש זכר לעבודה זרה, והוה אמינא שאין לקראם תרגום, קמ"ל שלא חיישינן לזה.
<BR/>כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש"י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.
<BR/>כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש"י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.