הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"

שורה 26: שורה 26:


ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח).
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח).
<BR/>גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (אורח חיים רפה)] פסק שאין לקרוא בלשון לעז את התרגום.


=== רש"י ושאר פירושים ===
=== רש"י ושאר פירושים ===
ה'''רא"ש''' (א ח), הוסיף שם בסוף דבריו שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה.
ה'''רא"ש''' (א ח), הוסיף שם בסוף דבריו שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה.
וב'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (אורח חיים רפה)] כתב שאם לומד עם פירוש רש"י, יצא ידי חובת תרגום, לפי שאין מטרת התרגום אלא שיבין העניין. ולכאורה דבריו הם לא כהרא"ש, שהרי הרא"ש דיבר על פירוש שמפרש כל מילה, שזה אינו ברש"י.
וב'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (אורח חיים רפה)] כתב שאם לומד עם פירוש רש"י, יצא ידי חובת תרגום, לפי שאין מטרת התרגום אלא שיבין העניין. ולכאורה דבריו הם לא כהרא"ש, שהרי הרא"ש דיבר על פירוש שמפרש כל מילה, שזה אינו ברש"י.
וכן פסק מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה ב)], שאם לומד הפרשה עם פירוש רש"י חשיב כמו תרגום, וסיים שירא שמים יקרא גם תרגום וגם רש"י.


== גדר 'עם הציבור' ==
== גדר 'עם הציבור' ==