9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== מה נקרא תרגום == | == מה נקרא תרגום == | ||
איתא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה של) מובא שתרגום שאמרו חכמים הוא תרגום אונקלוס שיש בו קדושה לפי שהוא ניתן בסיני, מה שאין כן שאר התרגומים. | איתא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה של) מובא שתרגום שאמרו חכמים הוא תרגום אונקלוס שיש בו קדושה לפי שהוא ניתן בסיני, מה שאין כן שאר התרגומים. | ||
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''ריבב"ן''' | <BR/>לעומת זאת דעת ה'''ריבב"ן'''{{מקור}} שאין הכוונה דווקא לתרגום ארמית, אלא לכל לשון שתהיה מובנת לעם. וכן בפירוש '''רבנו יהונתן מלוניל''' על הרי"ף [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16102&st=&pgnum=43 (ח א)] כתוב שתרגום הוא כדי שיבינו את העם המדברים בלשון כנען, שהוא לשון סורסי. משמע בדבריו שאין חובה דווקא לקרוא אונקלוס. אמנם ב'''חידושי הר"י מלוניל''' | ||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח), אמנם הוסיף הרא"ש, שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה. | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח), אמנם הוסיף הרא"ש, שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה. | ||