9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בגמרא שם מובא, שצריך להשלים שנים מקרא ואחד תרגום אפילו בעטרות ודיבון, ומסביר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ח ב ד"ה ואפילו)], שאפילו שאין בהם תרגום, אף על פי כן צריך לקרותם. וב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ואפילו)] כתבו בדעתו, שהכוונה שצריך לקרוא את המקרא שלוש פעמים. | בגמרא שם מובא, שצריך להשלים שנים מקרא ואחד תרגום אפילו בעטרות ודיבון, ומסביר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ח ב ד"ה ואפילו)], שאפילו שאין בהם תרגום, אף על פי כן צריך לקרותם. וב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ואפילו)] כתבו בדעתו, שהכוונה שצריך לקרוא את המקרא שלוש פעמים. | ||
<BR/>ו'''תוספות''' עצמם כותבים, שאמנם יש לעטרות ודיבון תרגום ירושלמי, שהוא פחות וידוע, וקמ"ל הגמרא שצריך על כל פנים לקרוא את התרגום הירושלמי, ולא שיקרא שלוש פעמים המקרא העברי. וביארו שמטעם זה נקטה הגמרא את הדוגמא של עטרות ודיבון ולא את דוגמא אחרת שאין לה תרגום כלל, כמו 'ראובן שמעון לוי ויהודה'. | <BR/>ו'''תוספות''' עצמם כותבים, שאמנם יש לעטרות ודיבון תרגום ירושלמי, שהוא פחות וידוע, וקמ"ל הגמרא שצריך על כל פנים לקרוא את התרגום הירושלמי, ולא שיקרא שלוש פעמים המקרא העברי. וביארו שמטעם זה נקטה הגמרא את הדוגמא של עטרות ודיבון ולא את דוגמא אחרת שאין לה תרגום כלל, כמו 'ראובן שמעון לוי ויהודה'. | ||
<BR/>גם '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) כתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי. ולגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, כתב שאפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע. | |||
== מה נקרא תרגום == | == מה נקרא תרגום == | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
== גדר 'עם הציבור' == | == גדר 'עם הציבור' == | ||
כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה. | כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה. | ||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת. | |||
[[קטגוריה: תלמוד תורה]] | [[קטגוריה: תלמוד תורה]] | ||