הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"

{{תחרות כתיבה}}

בזמן שבית המקדש קיים, בשנה השישית לשמיטה היה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית(הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.).<BR/> בימינו מותר לחרוש ולעבוד בשדה עד כניסת השנה השביעית אבל כאשר יבנה במהרה בימינו שוב בית המקדש יחזרו דינים אלו (ערוך השולחן העתיד, זרעים יח, ז). <BR/> בסוגיא זו נדון בתנאים שהביאה המשנה לשדה של אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש אותו עד העצרת (חג שבועות) בשנה השישית לשמיטה.

==המרחק בין האילנות שבשדה==

אבל ה'''חזון איש''' סובר שלפי '''הרמב"ם''' צריך שכל אילן בנפרד יעשה שישים מנה בין כאשר יש שלושה אילנות בשדה ובין כאשר יש יותר וכשיטת ה'''ר"ש משאנץ'''.<BR/><BR/>

'''''הראב"ד'''''<BR/>לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה, וכן צריך שכל אילן יעשה חלקו מן השישים מנה בשווה בין כאשר יש שלושה אילנות ובין כאשר יש יותר.<BR/><BR/>

[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]

[[קטגוריה:בבא בתרא כו:]]