ויקיסוגיה

הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"

שלושה אילנות לבית סאה (עריכה)

גרסה מ־09:41, 15 באוגוסט 2018

הוסרו 959 בתים ,  09:41, 15 באוגוסט 2018
עיצוב
(עיצוב)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|שביעית א א - ה|בבא בתרא כו: - כז.|שביעית א ג|שמיטה ויובל ג א - ד|}}
{{מקורות
הגדרת 'שדה אילן' לענין איסור חרישה בשנה השישית לשמיטה אחר עצרת (תוספת שביעית), בזמן שבית המקדש קיים.
|שביעית א, א - ה
|בבא בתרא כו: - כז.  
|שביעית א, ג
|הלכות שמיטה ויובל ג, א - ד}}
בזמן שבית המקדש קיים, בשנה השישית לשמיטה היה מותר לחרוש בשדה אילן עד העצרת (חג השבועות) ובשדה הלבן (שדה תבואה) עד הפסח מפני שעד זמנים אלה החרישה היא לצורך הפירות והתבואה של השנה השישית, אבל אחרי זמנים אלו גזרו חכמים שאסור לחרוש מפני שהוא נראה כמתקן את שדהו לשנה השביעית(הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל ג, א ; מועד קטן ג: - ד.).<BR/> בימינו מותר לחרוש ולעבוד בשדה עד כניסת השנה השביעית אבל כאשר יבנה במהרה בימינו שוב בית המקדש יחזרו דינים אלו (ערוך השולחן העתיד, זרעים יח, ז). <BR/> בסוגיא זו נדון בתנאים שהביאה המשנה לשדה של אילנות כדי שיהיה ניתן לחרוש אותו עד העצרת (חג שבועות) בשנה השישית לשמיטה.
==המרחק בין האילנות שבשדה==
==המרחק בין האילנות שבשדה==
===המשנה וטעמה===
===המשנה וטעמה===
שורה 12: שורה 7:
<BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref>  (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/c/c5/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_1.JPG</ref>).  
<BR/>בגמרא יש סתירה כי בהמשך הגמרא משמע ששיעור היניקה הוא 16 וחצי ולא 16 ושני שליש. אבל רש"י שם כבר העיר שהגמרא לא דקדקה כל כך ועוד הביא שיש גורסים "פש ליה תרי תילתי דאמתא" וכן גורס תוס' (שם ד"ה הכי גרס ר"ת).</ref>  (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/c/c5/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_1.JPG</ref>).  
<BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב').
<BR/>אם כן לפי הגמרא הטעם של המשנה שצריך שלושה אילנות כדי להתיר את החרישה עד העצרת הוא משום שכל אילן יונק סביבו 16 ושני שליש אמה לכל כיוון, וכיוון שלפי החישוב הזה שלושה אילנות יונקים מכל השטח של בית סאה אמרו חכמים ששדה זו חשובה כשדה אילן שהחרישה בה עד העצרת מועילה לשנה השישית ולכן אפשר לחרוש את כל הבית סאה הזו עד העצרת ולא רק עד הפסח כשדה הלבן (פרק ב').
===הסתירה במשנה===
===הסתירה במשנה===
לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות<ref>33 ושליש = 2 16x  ושני שליש</ref> כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/e/e0/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_4.JPG</ref>), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/2/22/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_5.JPG</ref>) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני!<ref>לשון המשנה "וכמה יהא ביניהם (בין האילנות)? רבן גמליאל אומר - כדי שיהא הבקר עובר בכליו" ובגמרא בבבא בתרא פג. נתבאר ש"כדי שיהא הבקר עובר בכליו" הוא ארבע אמות.</ref>
לפי הסבר ה'''גמרא''' ל'''משנה''' נראה שצריך שהאילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה דהיינו שיהיה בין האילנות שבשדה 33 ושליש אמות<ref>33 ושליש = 2 16x  ושני שליש</ref> כדי שינקו יחדיו מכל הבית סאה (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/e/e0/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_4.JPG</ref>), ולא שכולם יהיו בצד אחד של השדה (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/2/22/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_5.JPG</ref>) שאם כן לא יונקים מכל הבית סאה. אבל מהמשך המשנה (משנה ה') משמע שאין צורך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בכל הבית סאה אלא אפשר שיהיו סמוכים אחד לשני רק שיהיו רחוקים ארבע אמות אחד מהשני!<ref>לשון המשנה "וכמה יהא ביניהם (בין האילנות)? רבן גמליאל אומר - כדי שיהא הבקר עובר בכליו" ובגמרא בבבא בתרא פג. נתבאר ש"כדי שיהא הבקר עובר בכליו" הוא ארבע אמות.</ref>
===שיטת רש"י===
===שיטת רש"י===
'''רש"י''' (בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שצריך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה כמו שמשמע מן הגמרא. <BR/><BR/>'''''שיטת דבר השמיטה ברש"י'''''<BR/>ב'''ספר דבר השמיטה'''<ref>ספר חידושים וביאורים על מסכת שביעית על סדר המשנה לרב מאיר סירוביץ זצ"ל</ref> (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) הסביר שלפי '''רש"י''' לא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה דווקא 33 ושליש אמה, אלא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין 33 ושליש אמות ל – 4 אמות, 33 ושליש אמות - כמפורש בגמרא בבבא בתרא, ו - 4 אמות - כמפורש במשנה ה'. ותירץ שמה שכתב '''רש"י''' שצריך שיהיו האילנות מפוזרים בבית סאה בשווה אין הכוונה שאם המרחק בין כל אחד הוא פחות מ – 33 ושליש אי אפשר לחרוש אחרי העצרת, שהרי כתוב במפורש במשנה ה' שאפשר שיהיה המרחק ביניהם רק 4 אמות, אלא הכוונה שאם הם נמצאים בשיעור המקסימלי שאפשר שיהיה בין כל אחד, דהיינו 33 ושליש - צריך שיעמדו בשווה בתוך הבית סאה באופן שינקו מכל השדה ולא יהיו רחוקים יותר מ33 ושליש אמות.<BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר'''<ref>פירוש על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי לרב מאיר מארים זצ"ל</ref> (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב'''<ref>ספר עיונים בסוגיות על סדר הרמב"ם לרב יעקב ניסן רוזנטל</ref> (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת<ref>ספר ניר וספר משנת יעקב מביאים סברה זאת בתוך הסוגיות שבירושלמי על משנתנו, ואחרי מה שכתב דבר השמיטה על דעת רש"י כנראה שיש לתרץ את שיטת רש"י על ידי סברה זו.</ref>. וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה.<BR/> 
'''רש"י''' (בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שצריך ששלושת האילנות יהיו מפוזרים בשדה בשווה כמו שמשמע מן הגמרא.
'''''חזון איש בשיטת רש"י'''''<BR/>אבל ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ד) לא הסכים לשיטת '''דבר השמיטה''' וכתב שכאשר יש שלושה אילנות תמיד צריך שהאילנות יהיו מפוזרים על פני כל השדה בשווה ויהיה מרחק של 33 ושליש אמות בין אילן לחבירו לא יותר ולא פחות<ref>לא יותר – שאם כן יש רווחים בין האילנות שיניקת האילנות לא מגיעה אליהם ונמצא כל אילן כאילן הגודל יחידי ולא בתוך שדה אילנות. <BR/>ולא פחות - שאם כן אין הם יונקים מבית סאה אלא יונקים משדה שהיא פחות מבית סאה שלא התירו חכמים אלא כאשר יש בית סאה שלם שיונקים מכולו, אלא אם כן יש עוד אילנות בבית סאה שאז אפשר שתתחלק הבית סאה בהפרשים קטנים יותר בין אילן לאילן כל עוד האילנות יונקים מכל השדה ואין מקום בבית סאה שאין בו יניקה.</ref> כמו שמשמע מן הגמרא וכפשט דברי '''רש"י'''.<BR/>ועל פי ה'''חזון איש''' ביאר '''הרב חיים קנייבסקי''' בספרו '''דרך אמונה''' (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שמה שכתוב במשנה ה' – שאפשר שהמרחק בין האילנות יהיה 4 אמות - מדובר במקרה שיש כמות גדולה מאוד של אילנות בשדה - '''208 אילנות'''<ref>כיוון שאנחנו אומרים שהמרחק בין האילנות הוא 4 אמות, אם כן הקוטר של העיגול שסביב כל אילן הוא 4, והרדיוס של כל עיגול - 2 אמות לכל כיוון מהאילן. <BR/>חישוב השטח של היניקה שסביב כל אילן: <BR/>'''שטח העיגול = 3 2x2x'''  >>  
====שיטת בעל 'דבר השמיטה' ברש"י====
ב'''ספר דבר השמיטה'''<ref>ספר חידושים וביאורים על מסכת שביעית על סדר המשנה לרב מאיר סירוביץ זצ"ל</ref> (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) הסביר שלפי '''רש"י''' לא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה דווקא 33 ושליש אמה, אלא צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין 33 ושליש אמות ל – 4 אמות, 33 ושליש אמות - כמפורש בגמרא בבבא בתרא, ו - 4 אמות - כמפורש במשנה ה'. ותירץ שמה שכתב '''רש"י''' שצריך שיהיו האילנות מפוזרים בבית סאה בשווה אין הכוונה שאם המרחק בין כל אחד הוא פחות מ – 33 ושליש אי אפשר לחרוש אחרי העצרת, שהרי כתוב במפורש במשנה ה' שאפשר שיהיה המרחק ביניהם רק 4 אמות, אלא הכוונה שאם הם נמצאים בשיעור המקסימלי שאפשר שיהיה בין כל אחד, דהיינו 33 ושליש - צריך שיעמדו בשווה בתוך הבית סאה באופן שינקו מכל השדה ולא יהיו רחוקים יותר מ33 ושליש אמות.<BR/>ואע"פ שכל טעמה של המשנה הוא שכאשר יש שלושה אילנות בבית סאה יש יניקה מכל השדה, וכאשר האילנות רחוקים זה מזה רק ארבע אמות אין יניקה מכל הבית סאה - פירשו ב'''ספר ניר'''<ref>פירוש על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי לרב מאיר מארים זצ"ל</ref> (פרק א, הלכה ה ד"ה עשר נטיעות מפוזרות) ובספר '''משנת יעקב'''<ref>ספר עיונים בסוגיות על סדר הרמב"ם לרב יעקב ניסן רוזנטל</ref> (ג,ב ד"ה ונראה בביאור דברי הירושלמי) שכיוון שמכל מקום שלושה אילנות ראויים לינק מכל הבית סאה, תקנו חכמים שכל שיש בשדה שלושה אילנות בבית סאה בכל אופן שהוא, השדה כולה מותרת בחרישה עד העצרת<ref>ספר ניר וספר משנת יעקב מביאים סברה זאת בתוך הסוגיות שבירושלמי על משנתנו, ואחרי מה שכתב דבר השמיטה על דעת רש"י כנראה שיש לתרץ את שיטת רש"י על ידי סברה זו.</ref>. וה'''רש"ש''' (על רש"י בבא בתרא כו: ד"ה ואלא מדתנן) כתב שיש לתרץ שכאשר שלושת האילנות קרובים זה לזה כל אחד מהאילנות מתפשט לכיוון אחר כדי להשלים את השטח שהוא צריך לינק וממילא יוצא שיונקים יחד מכל הבית סאה.
 
====חזון איש בשיטת רש"י====
ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ד) לא הסכים לשיטת '''דבר השמיטה''' וכתב שכאשר יש שלושה אילנות תמיד צריך שהאילנות יהיו מפוזרים על פני כל השדה בשווה ויהיה מרחק של 33 ושליש אמות בין אילן לחבירו לא יותר ולא פחות<ref>לא יותר – שאם כן יש רווחים בין האילנות שיניקת האילנות לא מגיעה אליהם ונמצא כל אילן כאילן הגודל יחידי ולא בתוך שדה אילנות. <BR/>ולא פחות - שאם כן אין הם יונקים מבית סאה אלא יונקים משדה שהיא פחות מבית סאה שלא התירו חכמים אלא כאשר יש בית סאה שלם שיונקים מכולו, אלא אם כן יש עוד אילנות בבית סאה שאז אפשר שתתחלק הבית סאה בהפרשים קטנים יותר בין אילן לאילן כל עוד האילנות יונקים מכל השדה ואין מקום בבית סאה שאין בו יניקה.</ref> כמו שמשמע מן הגמרא וכפשט דברי '''רש"י'''.<BR/>ועל פי ה'''חזון איש''' ביאר '''הרב חיים קנייבסקי''' בספרו '''דרך אמונה''' (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שמה שכתוב במשנה ה' – שאפשר שהמרחק בין האילנות יהיה 4 אמות - מדובר במקרה שיש כמות גדולה מאוד של אילנות בשדה - '''208 אילנות'''<ref>כיוון שאנחנו אומרים שהמרחק בין האילנות הוא 4 אמות, אם כן הקוטר של העיגול שסביב כל אילן הוא 4, והרדיוס של כל עיגול - 2 אמות לכל כיוון מהאילן. <BR/>חישוב השטח של היניקה שסביב כל אילן: <BR/>'''שטח העיגול = 3 2x2x'''  >>  
<BR/>'''שטח העיגול = 12'''. <BR/>שטח בית סאה הוא 2500 אמה מרובעות >><BR/> '''208 ושליש = 2500:12''' . <BR/>אם כן יש 208 אילנות בשדה.</ref> , וכאשר יש כמות כזו של אילנות - כאשר הם במרחק 4 אמות אחד מהשני הם יונקים מכל הבית סאה, אבל אם יש פחות מ- 208 אילנות אם הם יהיו במרחק של 4 אמות אחד מהשני הם לא יינקו מכל הבית סאה . והמשנה במשנה ה' באה לומר שבמקרה שיש 208 אילנות בשדה צריך לשמור שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מ- 4 אמות שאם יהיו פחות מ- 4 אמות שהוא רוחב של צמד הבקר והמחרישה - אי אפשר יהיה לחרוש בין האילנות, ואם אי אפשר לחרוש בין האילנות הם נחשבים כמי שאינם כיוון שבסופו של דבר יעקרו אותם (על פי פירוש רבי עובדיה ברטנורא למשנה ה') ונמצא שאין יניקה מכל הבית סאה.<ref>ועפ"י החזון איש המשנה תתפרש כך – וכמה המרחק הכי קטן שיכול להיות בין האילנות בשדה? "רבן גמליאל אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו".</ref> <BR/>'''החזון איש''' מעיר שאם יש בשדה יותר משלושה אילנות עדיין צריך שהאילנות יעמדו במרחקים שווים אחד מהשני, ולא יהיו מפוזרים באופן לא שווה בשדה אע"פ שבצורה זו כל הבית סאה תכוסה בעיגולים של 16 ושני שליש אמה של יניקה סביב האילנות ולכאורה תהיה יניקה מכל הבית סאה (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/f/f5/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_6.JPG</ref>), כיוון שסובר החזו"א שכאשר האילנות עומדים זה בסמוך לזה, לדוגמא, במרחק של 8 אמות אחד מהשני - 4 אמות לכל אילן, גם לצד השני יינקו האילנות רק 4 אמות ולא 16 ושני שליש אמה אע"פ שיש להם לצד השני שטח ריק בלי אילן אחר, וממילא נמצא שאין יניקה מכל הבית סאה . החזון איש מביא לכך דוגמא שאם יש תשעה אילנות צריך שיהיו מפוזרים בשווה על פני השדה והמרחק ביניהם יהיה 19 ושליש.<ref>  וכאן נביא נוסחא כדי לחשב כמה מרחק צריך שיהיה בין האילנות על פי מספר האילנות שיש בבית סאה והיא –<BR/>'''השורש של (מספר האילנות בבית סאה : 3333 ושליש) = המרחק''' <BR/>
<BR/>'''שטח העיגול = 12'''. <BR/>שטח בית סאה הוא 2500 אמה מרובעות >><BR/> '''208 ושליש = 2500:12''' . <BR/>אם כן יש 208 אילנות בשדה.</ref> , וכאשר יש כמות כזו של אילנות - כאשר הם במרחק 4 אמות אחד מהשני הם יונקים מכל הבית סאה, אבל אם יש פחות מ- 208 אילנות אם הם יהיו במרחק של 4 אמות אחד מהשני הם לא יינקו מכל הבית סאה . והמשנה במשנה ה' באה לומר שבמקרה שיש 208 אילנות בשדה צריך לשמור שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מ- 4 אמות שאם יהיו פחות מ- 4 אמות שהוא רוחב של צמד הבקר והמחרישה - אי אפשר יהיה לחרוש בין האילנות, ואם אי אפשר לחרוש בין האילנות הם נחשבים כמי שאינם כיוון שבסופו של דבר יעקרו אותם (על פי פירוש רבי עובדיה ברטנורא למשנה ה') ונמצא שאין יניקה מכל הבית סאה.<ref>ועפ"י החזון איש המשנה תתפרש כך – וכמה המרחק הכי קטן שיכול להיות בין האילנות בשדה? "רבן גמליאל אומר כדי שיהא הבקר עובר בכליו".</ref> <BR/>'''החזון איש''' מעיר שאם יש בשדה יותר משלושה אילנות עדיין צריך שהאילנות יעמדו במרחקים שווים אחד מהשני, ולא יהיו מפוזרים באופן לא שווה בשדה אע"פ שבצורה זו כל הבית סאה תכוסה בעיגולים של 16 ושני שליש אמה של יניקה סביב האילנות ולכאורה תהיה יניקה מכל הבית סאה (ראה ציור<ref>https://www.betmidrash.org.il/images/f/f5/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_6.JPG</ref>), כיוון שסובר החזו"א שכאשר האילנות עומדים זה בסמוך לזה, לדוגמא, במרחק של 8 אמות אחד מהשני - 4 אמות לכל אילן, גם לצד השני יינקו האילנות רק 4 אמות ולא 16 ושני שליש אמה אע"פ שיש להם לצד השני שטח ריק בלי אילן אחר, וממילא נמצא שאין יניקה מכל הבית סאה . החזון איש מביא לכך דוגמא שאם יש תשעה אילנות צריך שיהיו מפוזרים בשווה על פני השדה והמרחק ביניהם יהיה 19 ושליש.<ref>  וכאן נביא נוסחא כדי לחשב כמה מרחק צריך שיהיה בין האילנות על פי מספר האילנות שיש בבית סאה והיא –<BR/>'''השורש של (מספר האילנות בבית סאה : 3333 ושליש) = המרחק''' <BR/>
ונוכיח את הנוסחא על גבי המקרה המוסכם שכאשר יש 3 אילנות צריך מרחק של 33 ושליש בין האילנות (יש להציב בנוסחא את מספר האילנות שיש בבבית סאה):<BR/>'''שורש של(3 : 3333 ושליש) = המרחק'''  <BR/>>> '''שורש של 1111.11 = 33 ושליש'''.
ונוכיח את הנוסחא על גבי המקרה המוסכם שכאשר יש 3 אילנות צריך מרחק של 33 ושליש בין האילנות (יש להציב בנוסחא את מספר האילנות שיש בבבית סאה):<BR/>'''שורש של(3 : 3333 ושליש) = המרחק'''  <BR/>>> '''שורש של 1111.11 = 33 ושליש'''.
<BR/>לכן גם במקרה שהביא החזון איש לדוגמא שיש תשעה אילנות נחשב את המרחק בין האילנות באופן דומה:<BR/>'''שורש של(9 : 3333 ושליש) = המרחק''' <BR/>>>'''שורש של 370.37 = 19 ושליש (בקירוב)'''
<BR/>לכן גם במקרה שהביא החזון איש לדוגמא שיש תשעה אילנות נחשב את המרחק בין האילנות באופן דומה:<BR/>'''שורש של(9 : 3333 ושליש) = המרחק''' <BR/>>>'''שורש של 370.37 = 19 ושליש (בקירוב)'''
</ref>
</ref>
===שיטת הרמב"ם===
===שיטת הרמב"ם===
ה'''רמב"ם''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב) כותב שצריך שבין באילנות יהיה מרחק כדי שהבקר יכול לעבור בכליו דהיינו ארבע אמות.<BR/><BR/>'''''רדב"ז וספר דבר השמיטה בשיטת הרמב"ם'''''<BR/>ה'''רדב"ז''' (על הרמב"ם שם) וספר '''דבר השמיטה''' (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) סוברים שכיוון שה'''רמב"ם''' לא מזכיר שצריך מרחק מיוחד בין האילנות רק כותב שלא יהיו קרובים זה לזה יותר מארבע אמות, משמע שאין צורך שהאילנות יהיו מפוזרים בבית סאה כדי שינקו מכולו אלא רק צריך שיהיו שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה ושהמרחק ביניהם לא יהיה פחות מארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו. <BR/>ואם קשה לפי הרמב"ם שהרי במקרה זה האילנות לא יונקים מכל הבית סאה, יש לתרץ כדברי ספר '''משנת יעקב''' ו'''ספר ניר''' לעיל בשיטת רש"י, או כדברי ה'''רש"ש''' לעיל בתירוציהם לשיטת רש"י.<BR/>
ה'''רמב"ם''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב) כותב שצריך שבין באילנות יהיה מרחק כדי שהבקר יכול לעבור בכליו דהיינו ארבע אמות.
'''''החזון איש בשיטת הרמב"ם'''''<BR/>אבל ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ז) סובר שכמו '''רש"י''' גם לפי ה'''רמב"ם''' צריך שיהיו האילנות עומדים בשווה כמו שמשמע מן הגמרא, וסובר החזו"א שנפלה טעות סופר בדברי הרמב"ם בהלכה ב' (עיין בהערה <ref>ה'''חזו"א''' סובר שאין לגרוס את מה שכתוב בסוף הלכה ב' – "והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו" ויש לגרוס את המילים הללו בהמשך הפרק בהלכה ה' - "היו עשרה אילנות לתוך בית סאה או יתר בין עושין בין אינם עושין חורשין כל בית סאה בשבילן [והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו]" והסביר בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שהמילים הללו מוסבות על מה שכתב הרמב"ם "או יתר" שאם יש אילנות רבים עד שממלאים את כל השדה צריך שהמרחק ביניהם יהיה לפחות ארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו בין כל האילנות שבשדה, וחישב החזו"א שצריך שיהיו 208 אילנות בתוך בית סאה כדי שהמרחק יהיה רק ארבע אמות וגם יינקו כל האילנות מכל הבית סאה, שאם היו פחות אילנות בבית סאה צריך שהמרחק בין האילנות יהיה יותר גדול, וזה כשיטתו גם לפי רש"י</ref>).
====רדב"ז וספר דבר השמיטה בשיטת הרמב"ם====
ה'''רדב"ז''' (על הרמב"ם שם) וספר '''דבר השמיטה''' (פרק א' משנה ב' ד"ה וחזינא בהא פלוגתא) סוברים שכיוון שה'''רמב"ם''' לא מזכיר שצריך מרחק מיוחד בין האילנות רק כותב שלא יהיו קרובים זה לזה יותר מארבע אמות, משמע שאין צורך שהאילנות יהיו מפוזרים בבית סאה כדי שינקו מכולו אלא רק צריך שיהיו שלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה ושהמרחק ביניהם לא יהיה פחות מארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו. <BR/>ואם קשה לפי הרמב"ם שהרי במקרה זה האילנות לא יונקים מכל הבית סאה, יש לתרץ כדברי ספר '''משנת יעקב''' ו'''ספר ניר''' לעיל בשיטת רש"י, או כדברי ה'''רש"ש''' לעיל בתירוציהם לשיטת רש"י.<BR/>
 
====החזון איש בשיטת הרמב"ם====
ה'''חזון איש''' (זרעים יז, ז) סובר שכמו '''רש"י''' גם לפי ה'''רמב"ם''' צריך שיהיו האילנות עומדים בשווה כמו שמשמע מן הגמרא, וסובר החזו"א שנפלה טעות סופר בדברי הרמב"ם בהלכה ב' (עיין בהערה <ref>ה'''חזו"א''' סובר שאין לגרוס את מה שכתוב בסוף הלכה ב' – "והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו" ויש לגרוס את המילים הללו בהמשך הפרק בהלכה ה' - "היו עשרה אילנות לתוך בית סאה או יתר בין עושין בין אינם עושין חורשין כל בית סאה בשבילן [והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו]" והסביר בדרך אמונה (ביאור הלכה ד"ה והוא שיהיה) שהמילים הללו מוסבות על מה שכתב הרמב"ם "או יתר" שאם יש אילנות רבים עד שממלאים את כל השדה צריך שהמרחק ביניהם יהיה לפחות ארבע אמות כדי שהבקר יוכל לעבור בכליו בין כל האילנות שבשדה, וחישב החזו"א שצריך שיהיו 208 אילנות בתוך בית סאה כדי שהמרחק יהיה רק ארבע אמות וגם יינקו כל האילנות מכל הבית סאה, שאם היו פחות אילנות בבית סאה צריך שהמרחק בין האילנות יהיה יותר גדול, וזה כשיטתו גם לפי רש"י</ref>).


===סיכום השיטות===
===סיכום השיטות===
'''''רש"י'''''<BR/>
'''''רש"י''''' - לפי '''ספר דבר השמיטה''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין ארבע אמות לבין שלושים ושלוש אמות, וכאשר האילנות במרחק של שלושים ושלוש צריך שיעמדו מפוזרים בשדה בשווה.<BR/>לפי ה'''חזון איש''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה שלושים ושלוש ושיעמדו האילנות מפוזרים בשדה בשווה, אלא אם כן יש עוד אילנות בשדה שאז המרחק מתקטן לפי מספר האילנות שבשדה.<BR/><BR/>
לפי '''ספר דבר השמיטה''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה בין ארבע אמות לבין שלושים ושלוש אמות, וכאשר האילנות במרחק של שלושים ושלוש צריך שיעמדו מפוזרים בשדה בשווה.<BR/>לפי ה'''חזון איש''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה שלושים ושלוש ושיעמדו האילנות מפוזרים בשדה בשווה, אלא אם כן יש עוד אילנות בשדה שאז המרחק מתקטן לפי מספר האילנות שבשדה.<BR/><BR/>
'''''הרמב"ם''''' - לפי ה'''רדב"ז''' ו'''ספר דבר השמיטה''' צריך רק שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מארבע אמות.<BR/>לפי ה'''חזון איש''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה שלושים ושלוש ושיעמדו האילנות מפוזרים בשדה בשווה, אלא אם כן יש עוד אילנות בשדה שאז המרחק מתקטן לפי מספר האילנות שבשדה.
'''''הרמב"ם''''' <BR/> לפי ה'''רדב"ז''' ו'''ספר דבר השמיטה''' צריך רק שהמרחק בין האילנות לא יהיה פחות מארבע אמות.<BR/>לפי ה'''חזון איש''' צריך שהמרחק בין האילנות יהיה שלושים ושלוש ושיעמדו האילנות מפוזרים בשדה בשווה, אלא אם כן יש עוד אילנות בשדה שאז המרחק מתקטן לפי מספר האילנות שבשדה.


==שישים מנה==
==שישים מנה==
שורה 45: שורה 50:
בשיטת ה'''רמב"ם''' נחלקו האחרונים מה סובר ואיך מסביר את הירושלמי.<BR/>
בשיטת ה'''רמב"ם''' נחלקו האחרונים מה סובר ואיך מסביר את הירושלמי.<BR/>
מ'''הרמב"ם בפירוש המשנה''' (משנה ד') משמע כמעט בבירור שמספיק שיתקבצו מכל האילנות יחד שישים מנה ולא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, רק צריך שלא יהיה אחד מהם ש'אינו ראוי לעשות' (לשון הרמב"ם, ונבאר בדעות המפרשים את כוונתו), ומ'''הרמב"ם במשנה תורה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) ניתן להבין את שתי האפשרויות.<BR/>
מ'''הרמב"ם בפירוש המשנה''' (משנה ד') משמע כמעט בבירור שמספיק שיתקבצו מכל האילנות יחד שישים מנה ולא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, רק צריך שלא יהיה אחד מהם ש'אינו ראוי לעשות' (לשון הרמב"ם, ונבאר בדעות המפרשים את כוונתו), ומ'''הרמב"ם במשנה תורה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) ניתן להבין את שתי האפשרויות.<BR/>
יש דעות שראו להסביר את שיטת הרמב"ם במשנה תורה בתיאום לפירוש המשנה ויש שלא חשו לכך. נרחיב כאן על הדעות השונות לגבי שיטת הרמב"ם במשנה תורה ובפירוש המשנה:<BR/><BR/>
יש דעות שראו להסביר את שיטת הרמב"ם במשנה תורה בתיאום לפירוש המשנה ויש שלא חשו לכך. נרחיב כאן על הדעות השונות לגבי שיטת הרמב"ם במשנה תורה ובפירוש המשנה.
'''''כסף משנה'''''<BR/>
 
====כסף משנה====
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
ה'''כסף משנה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>  
ה'''כסף משנה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>  
שורה 55: שורה 61:
לכאורה לפי '''הכסף משנה''' יש סתירה בין דברי '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאומר שאפשר שיהיה אחד מן האילנות 'אינו ראוי לעשות', ובין דבריו ב'''פירוש המשנה''' שאומר ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות'. ה'''כסף משנה''' לא מתייחס לדברי ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה אבל '''הרב יוסף קפאח''' (שביעית פרק א' הערה 26 בפירוש המשנה הוצאת מוסד הרב קוק) יישב לפי שיטת ה'''כסף משנה''' שמה שכתב '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאפשר שיהיה אחד ש'אינו ראוי לעשות' הוא - שהוא לא עושה את חלקו עשרים מנה מתוך שישים מנה אבל מכל מקום עושה מעט פירות. ומה שכתב בפירוש המשנה ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה שלא יהיה אחד שאינו ראוי לעשות כלל. ולפי '''הרב קפאח''' כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד.  
לכאורה לפי '''הכסף משנה''' יש סתירה בין דברי '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאומר שאפשר שיהיה אחד מן האילנות 'אינו ראוי לעשות', ובין דבריו ב'''פירוש המשנה''' שאומר ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות'. ה'''כסף משנה''' לא מתייחס לדברי ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה אבל '''הרב יוסף קפאח''' (שביעית פרק א' הערה 26 בפירוש המשנה הוצאת מוסד הרב קוק) יישב לפי שיטת ה'''כסף משנה''' שמה שכתב '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאפשר שיהיה אחד ש'אינו ראוי לעשות' הוא - שהוא לא עושה את חלקו עשרים מנה מתוך שישים מנה אבל מכל מקום עושה מעט פירות. ומה שכתב בפירוש המשנה ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה שלא יהיה אחד שאינו ראוי לעשות כלל. ולפי '''הרב קפאח''' כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד.  


 
====רדב"ז====
'''''רדב"ז '''''<BR/>
גם ה'''הרדב"ז'''(הלכות שמיטה ויובל ג, ג-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>  
גם ה'''הרדב"ז'''(הלכות שמיטה ויובל ג, ג-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>  
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
שורה 67: שורה 72:
ה'''רדב"ז''' לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפירוש המשנה וכיוון שסובר ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה לא ראוי לעשות כלום, צריך לעיין איך לתרץ את דברי הרמב"ם עם מה שכתב בפירוש המשנה או שנאמר שחזר בו במשנה תורה לענין שכאשר יש יותר משלושה אילנות שצריך שכולם יעשו, ואפשר שאחד לא יעשה כלל.<BR/><BR/>
ה'''רדב"ז''' לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפירוש המשנה וכיוון שסובר ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה לא ראוי לעשות כלום, צריך לעיין איך לתרץ את דברי הרמב"ם עם מה שכתב בפירוש המשנה או שנאמר שחזר בו במשנה תורה לענין שכאשר יש יותר משלושה אילנות שצריך שכולם יעשו, ואפשר שאחד לא יעשה כלל.<BR/><BR/>


'''''מהר"י קורקוס'''''<BR/>
====מהר"י קורקוס====
גם '''מהר"י קורקוס''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>  
גם '''מהר"י קורקוס''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>  
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
שורה 75: שורה 80:
'''מהר"י קורקוס''' מסכים שמשמע מפירוש הרמב"ם במשנה שגם כאשר יש תשעה צריך שכל אחד יעשה משהו, אבל אומר שהעיקר כפי שכתב הרמב"ם בחיבורו שאפשר שיהיו כאלה שלא עושים כלום.<BR/><BR/>  
'''מהר"י קורקוס''' מסכים שמשמע מפירוש הרמב"ם במשנה שגם כאשר יש תשעה צריך שכל אחד יעשה משהו, אבל אומר שהעיקר כפי שכתב הרמב"ם בחיבורו שאפשר שיהיו כאלה שלא עושים כלום.<BR/><BR/>  


'''''חזון איש'''''<BR/>
====חזון איש====
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
'''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
'''חזון איש''' (זרעים שביעית יז,ז) חולק על כל המפרשים בדעת הרמב"ם במשנה תורה בשני דברים:<BR/>
'''חזון איש''' (זרעים שביעית יז,ז) חולק על כל המפרשים בדעת הרמב"ם במשנה תורה בשני דברים:<BR/>
שורה 84: שורה 89:


'''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:'''<BR/>
'''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:'''<BR/>
ה'''חזון איש''' כותב שדברי הרמב"ם בפירוש המשנה לא מוכרעים, וכוונתו - שיש אפשרות להבין בפירוש המשנה שצריך שכל אחד יעשה שישים מנה. ובספר שערי אמונה (שביעית א, ד) כתב שלפי ה'''חזון איש''' יש לומר שחזר בו הרמב"ם במשנה תורה ממה שכתב בפירוש המשנה, או שיש לומר שמה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה - "ומתקבץ מפירותיהן ככר של ששים מנה" הכוונה שמתקבץ מכל אחד ככר של שישים מנה.  
ה'''חזון איש''' כותב שדברי הרמב"ם בפירוש המשנה לא מוכרעים, וכוונתו - שיש אפשרות להבין בפירוש המשנה שצריך שכל אחד יעשה שישים מנה. ובספר שערי אמונה (שביעית א, ד) כתב שלפי ה'''חזון איש''' יש לומר שחזר בו הרמב"ם במשנה תורה ממה שכתב בפירוש המשנה, או שיש לומר שמה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה - "ומתקבץ מפירותיהן ככר של ששים מנה" הכוונה שמתקבץ מכל אחד ככר של שישים מנה.


===הראב"ד===
===הראב"ד===
שורה 90: שורה 95:


===סיכום השיטות===
===סיכום השיטות===
'''''ר"ש משאנץ''''' <BR/>
'''ר"ש משאנץ''' - לפי ה'''חזון איש''' - צריך שכל אילן יעשה שישים מנה בין שיש שלושה ובין שיש יותר.<BR/> לפי '''מהר"י קורקוס''' - כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אחד יעשה שישים מנה, וכאשר יש יותר אילנות צריך ששלושה יעשו שישים מנה וכל השאר לא.<BR/><BR/>
לפי ה'''חזון איש''' - צריך שכל אילן יעשה שישים מנה בין שיש שלושה ובין שיש יותר.<BR/> לפי '''מהר"י קורקוס''' - כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אחד יעשה שישים מנה, וכאשר יש יותר אילנות צריך ששלושה יעשו שישים מנה וכל השאר לא.<BR/><BR/>
'''הרמב"ם''' - ה'''כסף משנה''', '''רדב"ז''' ו'''מהרי קורקוס''' סוברים שלפי '''הרמב"ם''' לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה.<BR/>
'''''הרמב"ם'''''<BR/>
ה'''כסף משנה''', '''רדב"ז''' ו'''מהרי קורקוס''' סוברים שלפי '''הרמב"ם''' לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה.<BR/>
'''הרב קפאח''' לפי ה'''כסף משנה''' סובר שכאשר יש שלושה אילנות צריך שיעשו כל אחד עשרים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד, ו'''מהרי קורקוס''' ו'''רדב"ז''' סוברים שאפשר שיתחלק כך.<BR/>
'''הרב קפאח''' לפי ה'''כסף משנה''' סובר שכאשר יש שלושה אילנות צריך שיעשו כל אחד עשרים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד, ו'''מהרי קורקוס''' ו'''רדב"ז''' סוברים שאפשר שיתחלק כך.<BR/>
אבל ה'''חזון איש''' סובר שלפי '''הרמב"ם''' צריך שכל אילן בנפרד יעשה שישים מנה בין כאשר יש שלושה אילנות בשדה ובין כאשר יש יותר וכשיטת ה'''ר"ש משאנץ'''.<BR/><BR/>
אבל ה'''חזון איש''' סובר שלפי '''הרמב"ם''' צריך שכל אילן בנפרד יעשה שישים מנה בין כאשר יש שלושה אילנות בשדה ובין כאשר יש יותר וכשיטת ה'''ר"ש משאנץ'''.<BR/><BR/>
'''''הראב"ד'''''<BR/>לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה, וכן צריך שכל אילן יעשה חלקו מן השישים מנה בשווה בין כאשר יש שלושה אילנות ובין כאשר יש יותר.<BR/><BR/>
'''הראב"ד''' - לא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה אבל צריך שכולם ביחד יעשו שישים מנה, וכן צריך שכל אילן יעשה חלקו מן השישים מנה בשווה בין כאשר יש שלושה אילנות ובין כאשר יש יותר.<BR/><BR/>
 
== הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]
[[קטגוריה:בבא בתרא כו:]]
[[קטגוריה:בבא בתרא כו:]]
[[קטגוריה:זרעים]]
[[קטגוריה:בבא בתרא כז.]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ג]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ג]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/9582...13093"