הבדלים בין גרסאות בדף "שלושה אילנות לבית סאה"

שלושה אילנות לבית סאה (עריכה)

גרסה מ־09:39, 15 באוגוסט 2018

הוסרו 42 בתים , 09:39, 15 באוגוסט 2018

שיפוץ כותרת

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 בשיטת ה'''רמב"ם''' נחלקו האחרונים מה סובר ואיך מסביר את הירושלמי.<BR/>
 מ'''הרמב"ם בפירוש המשנה''' (משנה ד') משמע כמעט בבירור שמספיק שיתקבצו מכל האילנות יחד שישים מנה ולא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, רק צריך שלא יהיה אחד מהם ש'אינו ראוי לעשות' (לשון הרמב"ם, ונבאר בדעות המפרשים את כוונתו), ומ'''הרמב"ם במשנה תורה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) ניתן להבין את שתי האפשרויות.<BR/>
-יש דעות שראו להסביר את שיטת הרמב"ם במשנה תורה בתיאום לפירוש המשנה ויש שלא חשו לכך. נרחיב כאן על הדעות השונות לגבי שיטת הרמב"ם במשנה תורה ובפירוש המשנה:<BR/><BR/>
+יש דעות שראו להסביר את שיטת הרמב"ם במשנה תורה בתיאום לפירוש המשנה ויש שלא חשו לכך. נרחיב כאן על הדעות השונות לגבי שיטת הרמב"ם במשנה תורה ובפירוש המשנה.
-'''''כסף משנה'''''<BR/>
+====כסף משנה====
 '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
 ה'''כסף משנה''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ב-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>
@@ שורה 60: / שורה 61: @@
 לכאורה לפי '''הכסף משנה''' יש סתירה בין דברי '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאומר שאפשר שיהיה אחד מן האילנות 'אינו ראוי לעשות', ובין דבריו ב'''פירוש המשנה''' שאומר ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות'. ה'''כסף משנה''' לא מתייחס לדברי ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה אבל '''הרב יוסף קפאח''' (שביעית פרק א' הערה 26 בפירוש המשנה הוצאת מוסד הרב קוק) יישב לפי שיטת ה'''כסף משנה''' שמה שכתב '''הרמב"ם במשנה תורה''' שאפשר שיהיה אחד ש'אינו ראוי לעשות' הוא - שהוא לא עושה את חלקו עשרים מנה מתוך שישים מנה אבל מכל מקום עושה מעט פירות. ומה שכתב בפירוש המשנה ש'''לא''' יהיה אחד בהם ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה שלא יהיה אחד שאינו ראוי לעשות כלל. ולפי '''הרב קפאח''' כאשר יש שלושה אילנות צריך שכל אילן יעשה עשרים מנה מתוך שישים מנה ואי אפשר שאילן אחד יעשה ארבעים והשניים האחרים עשר כל אחד.
+====רדב"ז====
-'''''רדב"ז '''''<BR/>
 גם ה'''הרדב"ז'''(הלכות שמיטה ויובל ג, ג-ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>
 '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 ה'''רדב"ז''' לא מתייחס לדברי הרמב"ם בפירוש המשנה וכיוון שסובר ש'אינו ראוי לעשות' הכוונה לא ראוי לעשות כלום, צריך לעיין איך לתרץ את דברי הרמב"ם עם מה שכתב בפירוש המשנה או שנאמר שחזר בו במשנה תורה לענין שכאשר יש יותר משלושה אילנות שצריך שכולם יעשו, ואפשר שאחד לא יעשה כלל.<BR/><BR/>
-'''''מהר"י קורקוס'''''<BR/>
+====מהר"י קורקוס====
 גם '''מהר"י קורקוס''' (הלכות שמיטה ויובל ג, ד) סובר בדעת הרמב"ם שלא צריך שכל אילן יעשה שישים מנה, אבל מחלק בדין בין כאשר יש שלושה אילנות לבין כאשר יש יותר אילנות.<BR/>
 '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
@@ שורה 80: / שורה 80: @@
 '''מהר"י קורקוס''' מסכים שמשמע מפירוש הרמב"ם במשנה שגם כאשר יש תשעה צריך שכל אחד יעשה משהו, אבל אומר שהעיקר כפי שכתב הרמב"ם בחיבורו שאפשר שיהיו כאלה שלא עושים כלום.<BR/><BR/>
-'''''חזון איש'''''<BR/>
+====חזון איש====
 '''דעת הרמב"ם במשנה תורה:'''<BR/>
 '''חזון איש''' (זרעים שביעית יז,ז) חולק על כל המפרשים בדעת הרמב"ם במשנה תורה בשני דברים:<BR/>
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 '''דעת הרמב"ם בפירוש המשנה:'''<BR/>
 ה'''חזון איש''' כותב שדברי הרמב"ם בפירוש המשנה לא מוכרעים, וכוונתו - שיש אפשרות להבין בפירוש המשנה שצריך שכל אחד יעשה שישים מנה. ובספר שערי אמונה (שביעית א, ד) כתב שלפי ה'''חזון איש''' יש לומר שחזר בו הרמב"ם במשנה תורה ממה שכתב בפירוש המשנה, או שיש לומר שמה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה - "ומתקבץ מפירותיהן ככר של ששים מנה" הכוונה שמתקבץ מכל אחד ככר של שישים מנה.
 ===הראב"ד===