9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "== ההבדל בין שיטת רבנו יונה לשיטת התוספות והרא"ש == לכאורה רבנו יונה והרא"ש הושוו בשיטותיהם...") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>והיוצא מזה, שלפי רבנו יונה הותיקין זהו עיקר הדין, ועוד יותר מזה היא ראוי לקרוא גם קודם לכן, אלא כדי שלא להמתין בין קריאת שמע לתפילה, אפשר לאחר עד מעט קודם הנץ. לעומת זאת לרא"ש ותוספות עד ג' שעות הוא לכתחילה, ורק למצוה מן המובחר יש לקרוא כותיקין, שבהכי יש ליישב בסתירה בדברי אביי. וכן הסכים הטור שותיקין הוא למצוה מן המובחר. | <BR/>והיוצא מזה, שלפי רבנו יונה הותיקין זהו עיקר הדין, ועוד יותר מזה היא ראוי לקרוא גם קודם לכן, אלא כדי שלא להמתין בין קריאת שמע לתפילה, אפשר לאחר עד מעט קודם הנץ. לעומת זאת לרא"ש ותוספות עד ג' שעות הוא לכתחילה, ורק למצוה מן המובחר יש לקרוא כותיקין, שבהכי יש ליישב בסתירה בדברי אביי. וכן הסכים הטור שותיקין הוא למצוה מן המובחר. | ||
<BR/>אבל הב"י ציטט על זה את רבנו יונה והוסיף שכן כתב הרא"ש, ולכאורה לא דק, שכן לרבנו יונה אינו מצוה מן המובחר אלא עיקר הדין. | <BR/>אבל הב"י ציטט על זה את רבנו יונה והוסיף שכן כתב הרא"ש, ולכאורה לא דק, שכן לרבנו יונה אינו מצוה מן המובחר אלא עיקר הדין. | ||
<BR/>ולכאורה גם בשולחן ערוך עצמו יש כעין סתירה בין סעיף א' לסעיף ב'. שבס"א כתב שענין הותיקין הוא רק כדי לסמוך גאולה לתפילה, ופשוט שזהו כדעת התוס' והרא"ש, שהרי לרבנו יונה אינו ענין רק משום הסמיכות אלא עיקר הדין להקדים קודם הנץ. ואילו בס"ב כתב שאף הקורא לאחר הנץ יש לו להקדים כמה שיכול. ומקור דבר זה הוא מרבנו יונה, ולכאורה התוס' והרא"ש אינם מסכימים לד"ז. וצ"ת. | |||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:36, 12 ביולי 2018 (IDT) | <BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 12:36, 12 ביולי 2018 (IDT) | ||