9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:שותפות ישראל וגוי בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרמב"ם לעומת זאת מפרש את כל הברייתא לענין השכר עצמו, ולא לענין העבודה. שכן הוא לא מזכיר כלל דין השליחות, אלא הכל סביב השכר. וכך כותב הרמב"ם: "המשתתף עם הנכרי... אם התנו בתחילה שיהיה '''שכר השבת לנכרי לבדו''' אם מעט ואם הרבה...", כלומר גם התנאי הראשוני הוא בענין השכר, ולא מדבר כלל על העבודה. וכך מפרש הרמב"ם את הברייתא - המשתתף עם הנכרי, לא יאמר לו טול אתה בשבת ואני בחול, כלומר הגם שעשה הגוי לבדו מעצמו מלאכה בשבת, לא יכול הישראל ליטול שכר של אחד מימי החול, כנגד השכר שנוטל הגוי עבור שבת, שכן בזה הוא נוטל שכר שבת. אלא יטול הנכרי שכר השבתות כולם, והשאר יחלקו בשווה. אמנם אם התנו ביניהם מתחילה שיטול הגוי שכר השבתות וישראל שכר אחד מימות החול כנגדן מותר, כיון שעל דעת כן נשתתפו ואין כאן שכר שבת.<BR/> | הרמב"ם לעומת זאת מפרש את כל הברייתא לענין השכר עצמו, ולא לענין העבודה. שכן הוא לא מזכיר כלל דין השליחות, אלא הכל סביב השכר. וכך כותב הרמב"ם: "המשתתף עם הנכרי... אם התנו בתחילה שיהיה '''שכר השבת לנכרי לבדו''' אם מעט ואם הרבה...", כלומר גם התנאי הראשוני הוא בענין השכר, ולא מדבר כלל על העבודה. וכך מפרש הרמב"ם את הברייתא - המשתתף עם הנכרי, לא יאמר לו טול אתה בשבת ואני בחול, כלומר הגם שעשה הגוי לבדו מעצמו מלאכה בשבת, לא יכול הישראל ליטול שכר של אחד מימי החול, כנגד השכר שנוטל הגוי עבור שבת, שכן בזה הוא נוטל שכר שבת. אלא יטול הנכרי שכר השבתות כולם, והשאר יחלקו בשווה. אמנם אם התנו ביניהם מתחילה שיטול הגוי שכר השבתות וישראל שכר אחד מימות החול כנגדן מותר, כיון שעל דעת כן נשתתפו ואין כאן שכר שבת.<BR/> | ||
העולה מן הדברים שכל ההשוואה לשיטת רש"י לוקה בחסר, שכן צריך להדגיש קודם כל שהרמב"ם מפרש אחרת את כל התנאי, ובעצם את כל האיסור שעליו מדברת הברייתא. ומאחר שכך הם הדברים, פשוט הדבר שאינו מועיל תנאי אם לבסוף באו חשבון, שהרי כל התנאי נועד לקבוע את חלוקת השכר ביניהם, ואם אחר שהתנו שיחלקו באופן שהשבתות יהיו לגוי ויום חול אחד לישראל כנגדן, אם לא יבצעו זאת הרי שכל התנאי מעיקרא בטל. ואינו דומה לשיטת רש"י שאף שהתנו מותר לבוא חשבון לבסוף, מפני שהתנאי היה על עצם השותפות ולא על השכר, וממילא כיון שבשותפות אין איסור, לא אכפת לן כבר מהאופן שיחלקו את השכר. אבל לשיטת הרמב"ם שכל התנאי היה על השכר ודאי שאם אינם עושים כפי שהתנו, דבריהם בטלים, ויש איסור בדבר.<BR/> | העולה מן הדברים שכל ההשוואה לשיטת רש"י לוקה בחסר, שכן צריך להדגיש קודם כל שהרמב"ם מפרש אחרת את כל התנאי, ובעצם את כל האיסור שעליו מדברת הברייתא. ומאחר שכך הם הדברים, פשוט הדבר שאינו מועיל תנאי אם לבסוף באו חשבון, שהרי כל התנאי נועד לקבוע את חלוקת השכר ביניהם, ואם אחר שהתנו שיחלקו באופן שהשבתות יהיו לגוי ויום חול אחד לישראל כנגדן, אם לא יבצעו זאת הרי שכל התנאי מעיקרא בטל. ואינו דומה לשיטת רש"י שאף שהתנו מותר לבוא חשבון לבסוף, מפני שהתנאי היה על עצם השותפות ולא על השכר, וממילא כיון שבשותפות אין איסור, לא אכפת לן כבר מהאופן שיחלקו את השכר. אבל לשיטת הרמב"ם שכל התנאי היה על השכר ודאי שאם אינם עושים כפי שהתנו, דבריהם בטלים, ויש איסור בדבר.<BR/> | ||
לפי זה יוצא שודאי מה שאמרה הברייתא 'אם באו חשבון אסור' הכוונה אפילו אם התנו, שכן עיקר האיסור הוא בחלוקה ולא באי ההתניה בתחילת השותפות. ונראה שזו גם כוונת הראב"ד שכתב שאם באו חשבון אסור מתייחס למקרה שהתנו, דהיינו שלא יועיל תנאי בתחילת השותפות אם לבסוף עשו חשבון, כיון שבסוף הוא נוטל שכר שבת. | |||
אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.<BR/> | אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.<BR/> | ||
[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST) | [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST) | ||