הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מצות ספירת העומר והחייבים בה"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==מדאורייתא או מדרבנן==
===סברת ר' ירוחם והמאירי===
המאירי הביא סברה שספירת הימים מהתורה וספירת השבועות מדרבנן, וכתב על זה שלכן אומרים כך וכך ימים 'שהם' כך וכך שבועות. ולא זכיתי, שהרי אם יאמרו 'כך וכך ימים וכך וכך שבועות' בלא המילה 'שהם' הרי המשמעות משתנה. וצ"ע.
==מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם ספירת העומר היא מצות עשה שהזמן גרמא או לא==
==מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם ספירת העומר היא מצות עשה שהזמן גרמא או לא==
[[משתמש:שמעיה הרץ]] - לענ"ד מה שכתבת לתרץ דברי האול"צ והצי"א אינו עולה בקנה אחד עם דבריהם, שהרי אם אמרינן שאף אם אינו תלוי בקרבן עדיין אפשר לומר שחשיב מצות עשה שהזמן גרמא, שוב מה הכריחו לרמב"ן לחדש חידוש גדול כל כך. גם בדברי הצי"א מוכח שהיא סברה מוחלטת לדעתו בגדר מ"ע שהז"ג וכל שאינו תלוי בזמן בלבד אלא בדבר נוסף (בנידו"ד בקרבן העומר) לא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא.
[[משתמש:שמעיה הרץ]] - לענ"ד מה שכתבת לתרץ דברי האול"צ והצי"א אינו עולה בקנה אחד עם דבריהם, שהרי אם אמרינן שאף אם אינו תלוי בקרבן עדיין אפשר לומר שחשיב מצות עשה שהזמן גרמא, שוב מה הכריחו לרמב"ן לחדש חידוש גדול כל כך. גם בדברי הצי"א מוכח שהיא סברה מוחלטת לדעתו בגדר מ"ע שהז"ג וכל שאינו תלוי בזמן בלבד אלא בדבר נוסף (בנידו"ד בקרבן העומר) לא חשיב מצוות עשה שהזמן גרמא.
שורה 12: שורה 16:
==בגדר תמימות==
==בגדר תמימות==
דברי הטור צ"ב שכתב את דעת בה"ג שאם הפסיד יום אינו מברך, ואח"כ כתב דעת רס"ג שזהו דווקא ביום הראשון, ולבסוף כתב שדעת רב האי גאון כר"י שאפילו הפסיד יום א' יכול להמשיך לברך. והב"י העיר עליו כבר, שברב האי גאון משמע שזהו דווקא כשמשלים ביום. ויש להוסיף על זה שלכא' אין סיבה לומר שר"י חולק על רס"ג, שהרי רס"ג כתב להדיא שאם הפסיד לילה אחד יכול להמשיך לברך אא"כ הוא לילה ראשון, ועל זה ר"י מעולם לא חלק, רק אמר שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה גם רס"ג מסכים, אלא שעכ"פ את הלילה הראשון חייב לספור שאל"כ לא חשיב תמימות.
דברי הטור צ"ב שכתב את דעת בה"ג שאם הפסיד יום אינו מברך, ואח"כ כתב דעת רס"ג שזהו דווקא ביום הראשון, ולבסוף כתב שדעת רב האי גאון כר"י שאפילו הפסיד יום א' יכול להמשיך לברך. והב"י העיר עליו כבר, שברב האי גאון משמע שזהו דווקא כשמשלים ביום. ויש להוסיף על זה שלכא' אין סיבה לומר שר"י חולק על רס"ג, שהרי רס"ג כתב להדיא שאם הפסיד לילה אחד יכול להמשיך לברך אא"כ הוא לילה ראשון, ועל זה ר"י מעולם לא חלק, רק אמר שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה גם רס"ג מסכים, אלא שעכ"פ את הלילה הראשון חייב לספור שאל"כ לא חשיב תמימות.
ולסדר הדברים נראה שיש פה ג' מחלוקות שאינן קשורות זו לזו.
א. האם אפשר להשלים ביום או לא. שבזה דעת בה"ג שיכול להשלים ביום ודעת ר"י שאינו יכול, והרא"ש פסק שיספור בלא ברכה.
ב. האם משום תמימות אמרינן שאם הפסיד לילה אחד אינו יכול להמשיך לספור.
ג. האם משום תמימות אמרינן שאם הפסיד הברכה של הלילה הראשון, שוב אינו יכול לברך.