9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מצב הגוף בשעת קריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
<BR/>ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, שבפשטות יש לומר שעל צידו מותר, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז"ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע"ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'. | <BR/>ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, שבפשטות יש לומר שעל צידו מותר, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז"ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע"ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'. | ||
<BR/>ובתירוץ שני חילק רבנו יונה ותלה את ההיתר לקרוא מוטה דווקא בשיש טירחה, אבל אם אין טירחה אסור. ולמדו הפוסקים שחולק על תירוצא קמא, שמתיר על צידו אף בלא טירחה (כן למד הב"י ולא פסק כוותיה, והרמ"א פסק כוותיה ואסר קריאה על צידו אם לא שיש טורח. עיין בפנים שהאריכו האחרונים לתמוה על הרמ"א שהרי מרן פסק כהרמב"ם ולא כרבנו יונה). | <BR/>ובתירוץ שני חילק רבנו יונה ותלה את ההיתר לקרוא מוטה דווקא בשיש טירחה, אבל אם אין טירחה אסור. ולמדו הפוסקים שחולק על תירוצא קמא, שמתיר על צידו אף בלא טירחה (כן למד הב"י ולא פסק כוותיה, והרמ"א פסק כוותיה ואסר קריאה על צידו אם לא שיש טורח. עיין בפנים שהאריכו האחרונים לתמוה על הרמ"א שהרי מרן פסק כהרמב"ם ולא כרבנו יונה). | ||
ואני בער ולא אדע מה הביא את רבותינו בעלי השלחן ערוך והאחרונים להטות דברי תר"י להכי. שהרי על פניו נראה שגם בתירוץ שני אין כוונת תר"י לחלוק על מ"ש בתירוץ ראשון דשרי לקרוא על צידו, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שעל צידו ממש אינו אסור כלל, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה תר"י לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז"ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו"ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ"ל. | ואני בער ולא אדע מה הביא את רבותינו בעלי השלחן ערוך והאחרונים להטות דברי תר"י להכי. שהרי על פניו נראה שגם בתירוץ שני אין כוונת תר"י לחלוק על מ"ש בתירוץ ראשון דשרי לקרוא על צידו, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שעל צידו ממש אינו אסור כלל, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה תר"י לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז"ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו"ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ"ל.<BR/> | ||
עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג:, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה. | עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג: וכפי שביארו כל הראשונים, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה. | ||
ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר"י (ובראשם מרן הב"י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף | ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר"י (ובראשם מרן הב"י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בשוכב על צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב"ם ורש"י. אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג"כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב"ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן). | ||
[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST) | <BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST) | ||