הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

ובאמת שלפירוש זה יש כמה מעלות על פני שאר הפירושים.  

<BR/>חדא, דברי הרי"ף עצמם שלפני שהביא דברי רבא, ציטט את הריש של המשנה בלבד. וכן בפיה"מ לרמב"ם הזכיר זמן קריאה ליל י"ד בלבד [אמנם זה אינו הכרח, כי בזה אפשר לפרשו כהרא"ש. יעויין באליה רבה ובט"ז].

<BR/>ולפי"ז גם אין צורך לחדש בדברי הרמב"ם שזמן קריאה הוא בעלות השחר, אלא אפשר כפשוטו שהוא תחילת ליל י"ד, שכיון שכוונתו אז, בתחילת זמן קריאה, לחזור למקומו, אינו מתחייב לקרוא עמהם אלא יקרא כמקומו.

<BR/>והגדולה מכולן, שלכאורה קשה איך רבא מחדש חידוש שהם לגמרי הפך דברי המשנה. כי הרי לפי פשט המשנה חיובו של האדם נקבע לפי מקום מגוריו, ואף אם יוצא ממנו, ונמצא במקום אחר בזמן הקריאה, אין דינו משתנה. ואילו רבא אומר בדיוק ההיפך, שחובת קריאת האדם נקבעת לפי מקום שהותו בזמן הקריאה. אמנם זהו דווקא לפי שיטת רש"י או הרא"ש (שזמנו נקבע לפי יום י"ד לחיוב או לפטור, אך בכל מקרה לא לפי מקומו המקורי), אך לפי הביאור הנ"ל בשיטת הרמב"ם והרי"ף, יצא שחידושו של רבא אינו כ"כ גדול ואינו היפך המשנה, כי באמת חיובו של אדם נשאר לפי מקום מגוריו, אלא שאם דעתו שלא להיות שם בזמן קריאתו, הרי שמחיל עליו חיוב אחר של פרוז או מוקף בן יומו, אבל מ"מ חיוב זה לא מבטל את החיוב העצמי שלו מצד מקומו. מה שאין כן לפרש"י יוצא שאין זה תלוי כלל איפה האדם גר, אלא רק איפה הוא שוהה בזמן הקריאה.