9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"
אין תקציר עריכה
| שורה 51: | שורה 51: | ||
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שכוונת הגמרא לומר, שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, דיבר בשעסוקה בטהרות, ובזה אמר שצריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | '''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שכוונת הגמרא לומר, שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, דיבר בשעסוקה בטהרות, ובזה אמר שצריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | ||
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ). <BR/> | לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). <BR/> | ||
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן. | ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה עם כל) הקשה מלשון הגמרא, אם הגמרא חוזרת להעמיד בשעסוקה בטהרות, למה לא אמרה 'אלא לעולם' כפי שרגילות הוא בגמרא. ותירץ שכיוון ששתי האפשרויות, בין בעסוקה ובין בשאינה עסוקה בטהרות, הן על פי אותה מימרא של ר' זירא, לא הוצרכו לומר 'לעולם'. | ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה עם כל) הקשה מלשון הגמרא, אם הגמרא חוזרת להעמיד בשעסוקה בטהרות, למה לא אמרה 'אלא לעולם' כפי שרגילות הוא בגמרא. ותירץ שכיוון ששתי האפשרויות, בין בעסוקה ובין בשאינה עסוקה בטהרות, הן על פי אותה מימרא של ר' זירא, לא הוצרכו לומר 'לעולם'. | ||
ה'''ר"ן''' הקשה איך אפשר לומר שר' חנינא בן אנטיגנוס מדבר בעסוקה בטהרות, והרי ר' מאיר ודאי לא איירי בהכי, שהרי ודאי לא מפני שעסוקה בטהרות יאמר שדינה לצאת בלא כתובה, אלא פשיטא שלפי ר' מאיר אסורה לבעלה אף בשאינה עסוקה, וא"כ גם ר' חנינא בהכי איירי. | ה'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה מאן) הקשה איך אפשר לומר שר' חנינא בן אנטיגנוס מדבר בעסוקה בטהרות, והרי ר' מאיר ודאי לא איירי בהכי, שהרי ודאי לא מפני שעסוקה בטהרות יאמר שדינה לצאת בלא כתובה, אלא פשיטא שלפי ר' מאיר אסורה לבעלה אף בשאינה עסוקה, וא"כ גם ר' חנינא בהכי איירי. | ||
<BR/>ותירץ הר"ן, שבאמת ר' חנינא ור' מאיר דיברו אף בשאינה עסוקה, אלא ששמואל פסק דווקא בשעסוקה בטהרות, ואף שזהו נגד התנאים, מ"מ סמך הוא על סתמא דמתני' שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ומשמע ליה אף בשאין להן ווסת. | <BR/>ותירץ הר"ן, שבאמת ר' חנינא ור' מאיר דיברו אף בשאינה עסוקה, אלא ששמואל פסק דווקא בשעסוקה בטהרות, ואף שזהו נגד התנאים, מ"מ סמך הוא על סתמא דמתני' שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ומשמע ליה אף בשאין להן ווסת. | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
דברי הרי"ף אלו מחודשים. כבר '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) תמה על דבריו מאין יצאו לו דברים אלו, שאם ברואה מחמת תשמיש איירי היה לה לגמרא לפרש, אלא התיקון והעיוות המדובר כאן הוא רק לענין טומאה וקרבן. גם תמה על מה שהביא הרי"ף ברייתא זו להלכה, שהרי העמידוה בעסוקה בטהרות ואנו אין לנו היום טהרות. ודחה שם את האפשרות לפרש למסקנת הגמרא שמדובר באינה עסוקה בטהרות (כר' חננאל), לפי שקיי"ל שכל לבעלה לא בעי בדיקה. | דברי הרי"ף אלו מחודשים. כבר '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) תמה על דבריו מאין יצאו לו דברים אלו, שאם ברואה מחמת תשמיש איירי היה לה לגמרא לפרש, אלא התיקון והעיוות המדובר כאן הוא רק לענין טומאה וקרבן. גם תמה על מה שהביא הרי"ף ברייתא זו להלכה, שהרי העמידוה בעסוקה בטהרות ואנו אין לנו היום טהרות. ודחה שם את האפשרות לפרש למסקנת הגמרא שמדובר באינה עסוקה בטהרות (כר' חננאל), לפי שקיי"ל שכל לבעלה לא בעי בדיקה. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב סוד"ה והרב אלפס) תמה גם הוא מה שלא הוזכר בברייתא כלל ג' פעמים, אבל כתב שלשון 'עותוה ותקנוה' משמע כהרי"ף. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב סוד"ה והרב אלפס) תמה גם הוא מה שלא הוזכר בברייתא כלל ג' פעמים, אבל כתב שלשון 'עותוה ותקנוה' משמע כהרי"ף. | ||
====הסבר הראשונים בביאור דעת הרי"ף==== | ====הסבר רוב הראשונים בביאור דעת הרי"ף==== | ||
ה'''רמב"ן''' '''במלחמות ה' ''' (כתובות ס ב) ובחידושים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב)] כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, ועל זה קאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים. | ה'''רמב"ן''' '''במלחמות ה' ''' (כתובות ס ב) ובחידושים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב)] כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, ועל זה קאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים. | ||
<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, ב'''מלחמות ה' ''' שם פירש, שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי. | <BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, ב'''מלחמות ה' ''' שם פירש, שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי. | ||
| שורה 119: | שורה 118: | ||
<BR/>לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שהגם שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, מכל מקום צריכה בדיקה ג' פעמים קודם תשמיש עד שתוחזק לטומאה או לטהרה, ואף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים), ומשמע שסוברים כן למעשה. | <BR/>לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שהגם שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, מכל מקום צריכה בדיקה ג' פעמים קודם תשמיש עד שתוחזק לטומאה או לטהרה, ואף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים), ומשמע שסוברים כן למעשה. | ||
====הסבר הרא"ש בביאור דעת הרי"ף==== | |||
ה'''רא"ש''' (נידה א ה) התקשה ברי"ף שלדבריו יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ועוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, הרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, אך אפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש. | |||
<BR/>לכן ביאר ה'''רא"ש''' באופן אחר, שהוא מפרש ששני עדים שדיבר ר' חנינא הם אחד קודם תשמיש ואחד לאחר תשמיש, שאותו שלפני תשמיש הוא המתקנה לפי שמתירה לשמש, ואותו שלאחר תשמיש הוא המקלקלה אם תוחזק ברואה מחמת תשמיש. ולדעתו יש לה לבדוק כל ימיה קודם תשמיש, כדי להתירה לשמש, שגם אם הוחזקה ג' פעמים טהורה, לא יועיל לה כיון שבאשה שאין לה וסת איירי, ואין זמן קבוע לראייתה ושוב יש לחשוש שמא תראה. ובכך מבואר למה הקשתה הגמרא מר' חנינא על שמואל, כיון שגם ר' חנינא דיבר על בדיקה שלפני תששיש וכל ימיה. | |||
==== | אמנם ב'''בית יוסף''' (קפו ד"ה ולענין מה שהקשה הרא"ש) תירץ כל קושיות הרא"ש, שמה שלא הזכיר ר' חנינא בדיקה שקודם תשמיש, הוא מפני שדבר פשוט הוא שכל שצריכה בדיקה בסוף כל שכן שצריכה בדיקה גם בהתחלה, ובאמת שכן הוא להדיא גם ב'''מאירי''' (ד"ה וגדולי הפוסקים). ואפשר שכוונתם שלא תבדוק תחילה, לא תועיל גם הבדיקה שלבסוף דדלמא ראתה כבר קודם לכן. והוסיף הב"י שמה שתמה הרא"ש על קושיית הגמרא משמואל הוא לפי שמדברי שמואל משמע שלא צריכה בדיקה כלל, וכן הוא מפורש כבר ברמב"ן ושאר ראשונים לעיל. ומה שהקשה הרא"ש שבאשה שאין לה וסת יש לחשוש לעולם גם לאחר ג' בדיקות, כתב הב"י שכל החשש הוא שמא רואה מחמת דברים מסויימים כקפיצות וכד', אך כיון שמוכח שאין התשמיש גורם לה לראות, שוב חזרנו לחזקה דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. | ||
====הסבר הראב"ד והש"ך בדעת הרי"ף==== | |||
הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש ג' פעמים, ולאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת.<BR/> | הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש ג' פעמים, ולאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת.<BR/> | ||
אמנם כתב הראב"ד שמדברי הגמרא מוכח שלר' חנינא צריך בדיקה גם לאחר תשמיש, שהרי הקשתה מדברי שמואל, אלא שכיון שהעמידה בעסוקה בטהרות ואנן לית לן האידנא טהרות, לא פסק הרי"ף דבר זה אלא רק העתיק ברייתא כדי ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש. והוסיף הראב"ד שאף בדיקות אלו אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא, כגון שראתה מחמת תשמיש, כדמוכח ברי"ף מהמשך דבריו. | אמנם כתב הראב"ד שמדברי הגמרא מוכח שלר' חנינא צריך בדיקה גם לאחר תשמיש, שהרי הקשתה מדברי שמואל, אלא שכיון שהעמידה בעסוקה בטהרות ואנן לית לן האידנא טהרות, לא פסק הרי"ף דבר זה אלא רק העתיק ברייתא כדי ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש. והוסיף הראב"ד שאף בדיקות אלו אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא, כגון שראתה מחמת תשמיש, כדמוכח ברי"ף מהמשך דבריו. | ||
| שורה 127: | שורה 130: | ||
ה'''ש"ך''' (קפו א) גם הוא כתב לבאר בדעת הרי"ף כדברי הראב"ד, שאין כוונתו כלל לפסוק שצריכה בדיקה קודם תשמיש, אפילו לא ג' פעמים, וגם לא אחר תשמיש, אלא דעתו כרש"י וסייעתו שאין צריכה בדיקה כלל אלא אם כן עסוקה בטהרות. אלא שהעתיק הברייתא דר' חנינא בן אנטיגנוס לומר שאשה שראתה מחמת תשמיש צריכה בדיקה ג' פעמים, אך לא שתבדוק לכתחילה אלא שאם ראתה צריכה בדיקה. והוסיף שאפשר שדעת הרי"ף שלענין ממון יכול הבעל לטעון שכיון שאין לה וסת אינו רוצה לשמש עמה אלא אם תבדוק ג' פעמים, אך אם אין הבעל מקפיד משום כתובה, ודאי איסורא ליכא. | ה'''ש"ך''' (קפו א) גם הוא כתב לבאר בדעת הרי"ף כדברי הראב"ד, שאין כוונתו כלל לפסוק שצריכה בדיקה קודם תשמיש, אפילו לא ג' פעמים, וגם לא אחר תשמיש, אלא דעתו כרש"י וסייעתו שאין צריכה בדיקה כלל אלא אם כן עסוקה בטהרות. אלא שהעתיק הברייתא דר' חנינא בן אנטיגנוס לומר שאשה שראתה מחמת תשמיש צריכה בדיקה ג' פעמים, אך לא שתבדוק לכתחילה אלא שאם ראתה צריכה בדיקה. והוסיף שאפשר שדעת הרי"ף שלענין ממון יכול הבעל לטעון שכיון שאין לה וסת אינו רוצה לשמש עמה אלא אם תבדוק ג' פעמים, אך אם אין הבעל מקפיד משום כתובה, ודאי איסורא ליכא. | ||
==סיכום שיטות הראשונים== | |||
לדעת רש"י וסייעתו כל אשה בין שיש לה וסת ובין שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה כלל, אלא אם עסוקה בטהרות. לדעת ר' חננאל והרמב"ם אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש כל ימיה. ובדעת הרי"ף נחלקו המפרשים, שהראב"ד והש"ך מפרשים כרש"י שאינה צריכה בדיקה כלל אלא אם כן אתילדא בה ריעותא, לרא"ש צריכה בדיקה כל ימיה קודם תשמיש, ואילו לרמב"ן וסייעתו צריכה בדיקה ג' פעמים עד שתוחזק שאינה רואה מחמת תשמיש. | |||
==שיטה ההלכה== | ==שיטה ההלכה== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם. | ||