הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

<BR/>גם בהלכות נדה שלו (שבועות ב א) ציטט הרי"ף ברייתא זו, וכתב שכבר פירשה בכתובות, והלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס וכדברי אמר רב יהודה אמר שמואל.

דברי הרי"ף אלו מחודשים. כבר '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) תמה על דבריו מאין יצאו לו דברים אלו, שאם ברואה מחמת תשמיש היה לה לגמרא לפרש. אלא התיקון והעיוות המדובר כאן הוא רק לענין טומאה וקרבן, וגם תמה על מה שהביא הרי"ף ברייתא זו להלכה, שהרי העמידוה בעסוקה בטהרות ואנו אין לנו היום טהרות. ודחה שם את האפשרות לפרש למסקנת הגמרא שמדובר באינה עסוקה בטהרות, לפי שקיי"ל שכל לבעלה לא בעי בדיקה.

<BR/>ה'''רא"ש''' (נידה א ה) הוסיף להקשות על הרי"ף, שהרי לרי"ף יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ןעוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, והרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, ואפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש.

<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב סוד"ה והרב אלפס) תמה גם הוא שלא הוזכר בברייתא כלל ג' פעמים, אבל כתב שלשון 'עותוה ותקנוה' משמע כהרי"ף.

<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, בחידושיו שם פירש שקושיית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז"ל) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).

לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).

<BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה, וכן נראית דעת ה'''מרדכי''' (שבועות תשלה א).

אמנם ב'''מלחמות ה' ''' שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי.

<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש.

====שיטת הראב"ד בדעת הרי"ף ומחלוקת האחרונים בדעתו====

הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש וכפשט דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וגם זה אינה צריכה אלא ג' פעמים, אך לאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת. <BR/>

אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך.

ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.

ה'''ש"ך''' (קפו א) כתב לבאר בדעת הרי"ף שאין כוונתו כלל לפסוק שצריכה בדיקה קודם תשמיש, אפילו לא ג' פעמים, וגם לא אחר תשמיש, אלא דעתו כרש"י וסייעתו שאין צריכה בדיקה כלל אלא אם כן עסוקה בטהרות. אלא שהעתיק הברייתא דר' חנינא בן אנטיגנוס לומר שאשה שראתה מחמת תשמיש צריכה בדיקה ג' פעמים, אך לא שתבדוק לכתחילה אלא שאם ראתה צריכה בדיקה. והוסיף שאפשר שדעת הרי"ף שלענין ממון יכול הבעל לטעון שכיון שאין לה וסת אינו רוצה לשמש עמה אלא אם תבדוק ג' פעמים, אך אם אין הבעל מקפיד משום כתובה, ודאי איסורא ליכא.

<BR/>וכתב שם שכן היא גם הראב"ד ברי"ף, שאינה צריכה בדיקה כלל לא קודם ולא לאחר תשמיש.