9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||
אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, וכן לאחר תשמיש שמא אסורה היתה וחייבים כפרה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת. | אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, וכן לאחר תשמיש שמא אסורה היתה וחייבים כפרה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת. | ||
{{מקורות|נידה א ז, ב א, ב ד|נידה יא.-יב:||איסורי ביאה ד יד, טז|יורה דעה קפו א-ב}} | {{מקורות|נידה א ז, ב א, ב ד|נידה יא.-יב:|נידה א א,ו|איסורי ביאה ד יד, טז|יורה דעה קפו א-ב}} | ||
==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
הראשונים נחלקו למעשה האם אשה צריכה לבדוק עצמה קודם תשמיש ולאחר תשמיש, ועיקר מחלוקתם נסובה סביב פירוש הגמרא ב[[#מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס|מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס]] ובדברי שמואל שם. | הראשונים נחלקו למעשה האם אשה צריכה לבדוק עצמה קודם תשמיש ולאחר תשמיש, ועיקר מחלוקתם נסובה סביב פירוש הגמרא ב[[#מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס|מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס]] ובדברי שמואל שם. | ||
===שיטת רש"י | ===שיטת רש"י, רשב"א וריטב"א=== | ||
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב | '''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שכוונת הגמרא לומר, שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, דיבר בשעסוקה בטהרות, ובזה אמר שצריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | ||
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה וכמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן כתב להדיא ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת). גם ה'''רא"ש''' (א ה) הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן. | |||
====קושיות לשיטה זו==== | ====קושיות לשיטה זו==== | ||
'''רש"י''' עצמו שם כבר נתקשה על פירושו, שהרי בגמרא זהו רב יהודה שפוסק בשם שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס, והרי גם רב יהודה עצמו אמר לעיל שהמשנה שחייבה בדיקה לפני תשמיש היא דווקא בעסוקה בטהרות, וא"כ חזרה הקושיה 'הא אמרה שמואל חדא זימנא'. | '''רש"י''' עצמו שם כבר נתקשה על פירושו, שהרי בגמרא זהו רב יהודה שפוסק בשם שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס, והרי גם רב יהודה עצמו אמר לעיל שהמשנה שחייבה בדיקה לפני תשמיש היא דווקא בעסוקה בטהרות, וא"כ חזרה הקושיה 'הא אמרה שמואל חדא זימנא'. | ||
<BR/> | <BR/>ותירץ רש"י שרב יהודה שם לא דיבר להדיא על עסוקה בטהרות ולא פסק בזה הלכה, אלא רק השמיענו שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואילו כאן פסק הוא כר' חנינא בן אנטיגנוס, וממילא אתיא גם כהמשנה שם שבעסוקה בטהרות בעיא בדיקה, וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' (יב ב ד"ה ואקשינן) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן) בשמו. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' | <BR/>ה'''רמב"ן''' בחידושיו (יב ב ד"ה הא) תירץ באופן אחר, שעיקר דברי רב יהודה בשם שמואל הם כאן, שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומכלל דברים אלו אמר גם את הדברים לעיל, וכן כתב גם ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן). | ||
ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה עם כל) הקשה מלשון הגמרא, אם הגמרא חוזרת להעמיד בשעסוקה בטהרות, למה לא אמרה 'אלא לעולם' כפי שרגילות הוא בגמרא. ותירץ שכיוון ששתי האפשרויות, בין בעסוקה ובין בשאינה עסוקה בטהרות, הן על פי אותה מימרא של ר' זירא, לא הוצרכו לומר 'לעולם'. | |||
ה'''ר"ן''' הקשה איך אפשר לומר שר' חנינא בן אנטיגנוס מדבר בעסוקה בטהרות, והרי ר' מאיר ודאי לא איירי בהכי, שהרי ודאי לא מפני שעסוקה בטהרות יאמר שדינה לצאת בלא כתובה, אלא פשיטא שלפי ר' מאיר אסורה לבעלה אף בשאינה עסוקה, וא"כ גם ר' חנינא בהכי איירי. | |||
<BR/>ותירץ הר"ן, שבאמת ר' חנינא ור' מאיר דיברו אף בשאינה עסוקה, אלא ששמואל פסק דווקא בשעסוקה בטהרות, ואף שזהו נגד התנאים, מ"מ סמך הוא על סתמא דמתני' שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ומשמע ליה אף בשאין להן ווסת. | |||
===שיטת רבנו חננאל והרמב"ם=== | ===שיטת רבנו חננאל והרמב"ם=== | ||
====השגת הראב"ד וקושיות על הרמב"ם==== | ====השגת הראב"ד וקושיות על הרמב"ם==== | ||