הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

אין תקציר עריכה
שורה 68: שורה 68:
כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות.
כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל.
<BR/>גם '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. ואילו ה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק עליו בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה.
<BR/><וכן '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. וה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק על ר"ח בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה. גם ה'''טור''' (יורה דעה קפו) העתיק דברי הרא"ש בזה, שלמעשה צריכה בדיקה קודם תשמיש.


כתבו הראשונים שמלשון הגמרא משמע כפירוש זה, שהרי הגמרא לא חזרה בה מההעמדה האחרונה שהעמידה, כלומר שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות, רק סיימה 'מאן דמתני הא לא מתני הא', ואם סבורה היתה להעמיד בשעסוקה בטהרות היה לה לומר 'לעולם בעסוקה בטהרות'. משמע כר"ח שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות ואפ"ה צריכה בדיקה, ורק מתרצת סתירת דברי שמואל אהדדי. כן כתבו בין השאר ה'''מאירי''' (יב ב ד"ה ובדר) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם).   
כתבו הראשונים שמלשון הגמרא משמע כפירוש זה, שהרי הגמרא לא חזרה בה מההעמדה האחרונה שהעמידה, כלומר שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות, רק סיימה 'מאן דמתני הא לא מתני הא', ואם סבורה היתה להעמיד בשעסוקה בטהרות היה לה לומר 'לעולם בעסוקה בטהרות'. משמע כר"ח שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות ואפ"ה צריכה בדיקה, ורק מתרצת סתירת דברי שמואל אהדדי. כן כתבו בין השאר ה'''מאירי''' (יב ב ד"ה ובדר) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם).   
שורה 88: שורה 88:
   
   
=====הסבר ה'חוות דעת'=====
=====הסבר ה'חוות דעת'=====
ב'''חוות דעת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41157&st=&pgnum=106 (קפו א)] רוצה לחלק בין בדיקת חורים וסדקים לקינוח, שדברי רב יהודה בשם שמואל הראשונים מדברים על בדיקת חורים וסדקים ולכן קאמר דאינה צריכה בדיקה אם לא עסוקה בטהרות, אמנם לענין קינוח לא דיבר ואפשר שצריכה קינוח. ובזה איירי דברי רב יהודה בשם שמואל השניים, במה שפסק כר' חנינא והצריך בדיקה קודם תשמיש, שזה מדובר בקינוח בלבד ולא בבדיקה חורים וסדקים. גם דברי ר' זירא בשם שמואל, שאמר שאף אשה שיש לה וסת צריכה בדיקה אם עסוקה בטהרות, זה מיירי בקינוח בלבד.  
ב'''חוות דעת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47858&st=&pgnum=32 (קפו א)] כתב לחלק בין בדיקת חורים וסדקים לקינוח, שאשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקת חורים וסדקים, אך לבעלה אינה צריכה אלא קינוח. וא"כ דברי רב יהודה בשם שמואל הראשונים מדברים על בדיקת חורים וסדקים ולכן קאמר דאינה צריכה בדיקה אם לא עסוקה בטהרות, אמנם לענין קינוח לא דיבר ואפשר שצריכה קינוח. אמנם דברי ר' זירא בשם שמואל שאמר שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, זה מיירי אפילו בקינוח בלבד.
<BR/>ולפי זה מתפרשת הגמרא, ששואלת במה מדבר שמואל שפסק כר' חנינא, אי בעסוקה בטהרות ובעי בדיקת חורים וסדקים, הא אמרה חדא זימנא, והכוונה לדברי רב יהודה בשם שמואל. ואי מיירי בשאינה עסוקה בטהרות וחובת הבדיקה היא קינוח, הרי זהו נגד דברי ר' זירא.
 
אמנם דברי החוות דעת קשים מכמה פנים, כמו שכתב כבר הרב '''ערוך השלחן''' (ה) ועוד אחרונים. גם קשה לדבריו הגמרא (יא ב) שאומרת שדברי רב יהודה בשם שמואל אחדים הם עם דברי ר' זירא, אלא שמאן דמתני הא לא מתני הא, ולדברי החוו"ד זה דיבר על קינוח וזה על בדיקת חורים וסדקים.  


=====הסבר הפרדס רימונים=====
=====הסבר הפרדס רימונים=====
שורה 99: שורה 102:


==שיטה ההלכה==
==שיטה ההלכה==
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.