9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ||
===משנה ראשונה=== | ===משנה ראשונה=== | ||
ה'''משנה''' (נדה א א) אומרת שאשה הבודקת עצמה בשעת תשמיש, הרי זה מועיל לה לטהר את הטהרות שנגעה בהם קודם לכן, ואף אם | ה'''משנה''' (נדה א א) אומרת שאשה הבודקת עצמה בשעת תשמיש ונמצאת טהורה, הרי זה מועיל לה לטהר את הטהרות שנגעה בהם קודם לכן, ואף אם לאחר זמן תימצא טמאה, כל הטהרות שנגעה בהם עד שבדקה עצמה טהורים, וכלשון המשנה 'והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה'. | ||
ה'''גמרא''' (נדה ה א) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שהמשנה מדברת דווקא בבדיקה שלאחר תשמיש, אבל בדיקה שקודם תשמיש, אינו מועיל לטהר טהרות שנגעה בהם קודם לכן, לפי שבבדיקה שקודם תשמיש אין אשה בודקת בחורים ובסדקים מפני שממהרת לשמש.<BR/> | ה'''גמרא''' (נדה ה א) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שהמשנה מדברת דווקא בבדיקה שלאחר תשמיש, אבל בדיקה שקודם תשמיש, אינו מועיל לטהר טהרות שנגעה בהם קודם לכן, לפי שבבדיקה שקודם תשמיש אין אשה בודקת בחורים ובסדקים מפני שממהרת לשמש.<BR/> | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
ה'''ר"ן''' (יב ב ד"ה ונמצא) כתב על קושיית רש"י, שהרמב"ם סובר שאף שדברי רב יהודה סתרי אהדדי, אמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה. ולענין הקושיה מהוראת ר' יהודה לר' זירא, כתב הר"ן שהרמב"ם מפרש שמדובר בבדיקה שלאחר תשמיש, אך לפני תשמיש חובה היא מן הדין. | ה'''ר"ן''' (יב ב ד"ה ונמצא) כתב על קושיית רש"י, שהרמב"ם סובר שאף שדברי רב יהודה סתרי אהדדי, אמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה. ולענין הקושיה מהוראת ר' יהודה לר' זירא, כתב הר"ן שהרמב"ם מפרש שמדובר בבדיקה שלאחר תשמיש, אך לפני תשמיש חובה היא מן הדין. | ||
=====הסבר בעל 'מרכבת המשנה'===== | =====הסבר בעל 'מרכבת המשנה'===== | ||
בספר '''מרכבת המשנה''' חעלמא (איסורי ביאה ד טז ד"ה והנה) כתב ליישב קושיית רש"י על רבנו חננאל והרמב"ם, שבאמת דברי רב יהודה לא סותרים זה את זה. שיש לפרש את דברי רב יהודה בשם שמואל לעיל (יא ב), שמה שהעמיד את המשנה בעסוקה בטהרות ולכן צריכה בדיקה, שם מדובר דווקא באשה שיש לה וסת, אך אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה אף אם אינה עסוקה בטהרות. | |||
<BR/>והגמרא מתפרשת באופן דלהלן, שעל דברי שמואל מקשה הגמרא שלכאורה דבריו פשוטים כבר ממתני' דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ומשמע שכל שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לבעלה כלל. ומתרצת דשם איירי באשה שיש לה וסת, ולכן אינה צריכה בדיקה, אבל אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה. אלא שהגמרא תמהה על זה, שהרי גם משנתינו מדברת על אשה שיש לה וסת ועליה אמר שמואל שאינה צריכה בדיקה, ולא על אשה שאין לה וסת, וא"כ הדרא קושיה מה חידושו של שמואל. ומתרצת הגמרא שבאמת המשנה מדברת גם על אשה שאין לה וסת, ולכן יש חידוש בדברי שמואל, שהשמינו שאף באשה שיש לה וסת כיון שעסוקה בטהרות אסורה לבעלה אם לא שתבדוק. כלומר לולי דברי שמואל היינו אומרים שרק אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה, שהרי המשנה לקמן אומרת על אשה שיש לה וסת שאין היא צריכה בדיקה לבעלה ומשמע אפילו עסוקה בטהרות, ולכן על כורחנו היינו מעמידים משנתנו באין לה וסת שצריכה בדיקה. אולם השתא אחר דברי שמואל יש ללמוד מדברי המשנה שאף אשה שיש לה וסת אם היא עסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה, ומתני' דלקמן איירי בשאינה עסוקה בטהרות. וזהו עיקר חידושו של שמואל וכפשט לשונו, ואין ללמוד מדבריו כלל שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה אף באין לה וסת. | |||
<BR/>והשתא אתי שפיר קושיית הגמרא בסמוך 'והא אמרה שמואל חדא זימנא' כו', שהרי כבר אמר שאשה שיש לה וסת ועסוקה בטהרות אסורה. שאילו לפירוש רש"י בסוגייה, יוצא שעיקר חידושו של שמואל הוא במה שאשה שאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומאי קושיא ממילתא דר' זירא. | |||
<BR/>מבואר מזה, שהרמב"ם מפרש את שתי המשניות באשה שיש לה וסת, אלא שהמשנה המחייבת בדיקה (א ו) איירי בעסוקה בטהרות, ואילו המשנה שפוטרת מבדיקה (ב ו) איירי בשאינה עסוקה בטהרות. וכל המשא ומתן בגמרא הוא רק להבין מה חידש שמואל שהרי בלאו הכי היינו חייבים להגיע לתירוץ כעין זה, ומסיקה דמ"מ לולי דבריו לא היינו אומרים כן אלא מעמידים את המשנה המחייבת בדיקה באין לה וסת בלבד. | |||
<BR/>ובאמת שפירוש זה הוא מוכרח לפרש כן בדברי הרמב"ם שהרי הוא סובר (איסורי ביאה ד ט) אף לדינא שהמשנה דחזקת טהרה לבעליהן היא דווקא באשה שיש לה וסת. ואם כן ודאי שדברי הגמרא 'אי ממתני' הוא אמינא ה"מ באשה שיש לה וסת אבל אשה שאין לה וסת בעיא בדיקה' לא נדחו, אלא הגמרא רק מחזרת להבין מה חידושו של שמואל. | |||
=====הסבר ה'חוות דעת'===== | =====הסבר ה'חוות דעת'===== | ||
=====תירוץ ה'אור שמח'===== | =====תירוץ ה'אור שמח'===== | ||