9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"
אין תקציר עריכה
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===משניות נוספות=== | ===משניות נוספות=== | ||
במקום אחר אומרת ה'''משנה''' (ב א) שדרך בנות ישראל לשמש בשני עדים אחד לו ואחד לה, והצנועות מתקנות להן שלישי לתקן את הבית. | במקום אחר אומרת ה'''משנה''' (ב א) שדרך בנות ישראל לשמש בשני עדים אחד לו ואחד לה, והצנועות מתקנות להן שלישי לתקן את הבית. | ||
<BR/>גם | <BR/>מבואר שבדיקה שלאחר תשמיש כל בנות ישראל עושות, אמנם עד השלישי שלפני תשמיש, רק הצנועות היו מתקנות. גם במשנה זו לא מבוא אם מדובר באשה שיש לה וסת או אף באשה שאין לה וסת. | ||
עוד אומרת ה'''משנה''' (ב ד) שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. | עוד אומרת ה'''משנה''' (ב ד) שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. מבואר מזה שאין צריך בדיקה כלל לפני תשמיש, וזה ודאי מדובר בנשים שיש להן וסת, אך אם מדובר גם בנשים שאין להן וסת נחלקו בזה הראשונים. | ||
בהבנת | בהבנת משניות וגמרות אלו עוסקים הראשונים, ונחלקו בדבר גם למעשה וכפי שיתבאר. | ||
==מחלוקת הראשונים== | ==מחלוקת הראשונים== | ||
הראשונים נחלקו למעשה האם אשה צריכה לבדוק עצמה קודם תשמיש | הראשונים נחלקו למעשה האם אשה צריכה לבדוק עצמה קודם תשמיש. עיקר מחלוקתם נסובה סביב פירוש הגמרא ב[[#מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס|מחלוקת ר' מאיר ור' חנינא בן אנטיגנוס]] ובדברי הגמרא שם 'מאן דמתני הא לא מתני הא'. מתוך הבנתם בסוגיה זו מפרשים הם גם את שאר הגמרות. | ||
===שיטת רש"י, רשב"א וריטב"א=== | ===שיטת רש"י, רשב"א וריטב"א=== | ||
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב | '''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שמסקנת הגמרא היא שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, באמת דיבר בעסוקה בטהרות, ובזה דווקא צריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | ||
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). <BR/> | לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. וזהו מתאים לדברי רב יהודה בשם שמואל לעיל (יא ב) שלפי פשט הגמרא שם גם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה אלא אם כן עסוקה בטהרות, ופירש רש"י שם (ד"ה מגו) שמתוך שהצריכוה בדיקה לטהרות, שמא ראתה היא מחמת תשמיש, הצריכוה גם בדיקה קודם תשמיש. | ||
<BR/>כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). <BR/> | |||
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן. | ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן. | ||