הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|נידה א ז, ב א, ב ד|נידה יא.-יב:|נידה א א,ו|איסורי ביאה ד יד, טז|יורה דעה קפו א-ב}}
==טיוטא==
==טיוטא==
אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, וכן לאחר תשמיש שמא אסורה היתה וחייבים כפרה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת.
אשה הרוצה לשמש עם בעלה, אם צריכה לבדוק את עצמה קודם תשמיש שמא טמאה היא ואסורה לבעלה, וכן לאחר תשמיש שמא אסורה היתה וחייבים כפרה, ואם יש חילוק בין אשה שיש לה וסת לאשה שאין לה וסת.
{{מקורות|נידה א ז, ב א, ב ד|נידה יא.-יב:|נידה א א,ו|איסורי ביאה ד יד, טז|יורה דעה קפו א-ב}}


==המקורות התנאיים והתלמודיים==
==המקורות התנאיים והתלמודיים==
שורה 22: שורה 23:


====אם כן לבו נוקפו ופורש====
====אם כן לבו נוקפו ופורש====
עוד מביאה ה'''גמרא''' (יב א) שר' זירא שאל את רב יהודה האם יכולה אשה לבדוק עצמה לבעלה, ואסר לו רב יהודה את הדבר, שאם כן לבו נוקפו ופורש. וכעין זה שאל ר' אבא את רב הונא האן יכולה אשה לבדוק עצמה לאחר תשמיש כדי לחייב את בעלה אשם תלוי, ואסר לו רב הונא שמא יהא ליבו נוקפו ופורש.
עוד מביאה ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=12&format=pdf (יב א)] שר' זירא שאל את רב יהודה האם יכולה אשה לבדוק עצמה לבעלה, ואסר לו רב יהודה את הדבר, שאם כן לבו נוקפו ופורש. וכעין זה שאל ר' אבא את רב הונא האן יכולה אשה לבדוק עצמה לאחר תשמיש כדי לחייב את בעלה אשם תלוי, ואסר לו רב הונא שמא יהא ליבו נוקפו ופורש.


====דברי ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה בשם שמואל====
====דברי ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה בשם שמואל====
ה'''גמרא''' (יב א) מביאה דברי ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה בשם שמואל שאשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק. ולתמיהת ר' זירא למה דיבר דווקא על אשה שאין לה וסת בעוד שהמשנה להדיא אמרה שגם ביש לה וסת צריכה בדיקה, ענה ר' אבא בר ירמיה שהוא דיבר דווקא בערה, אבל אשה שאין לה וסת אף ישנה בעיא בדיקה.
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=12&format=pdf (יב א)] מביאה דברי ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה בשם שמואל שאשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק. ולתמיהת ר' זירא למה דיבר דווקא על אשה שאין לה וסת בעוד שהמשנה להדיא אמרה שגם ביש לה וסת צריכה בדיקה, ענה ר' אבא בר ירמיה שהוא דיבר דווקא בערה, אבל אשה שאין לה וסת אף ישנה בעיא בדיקה.
<BR/>מתוך דברים אלו מסיק רבא שלפי שמואל כל הצורך בבדיקה הוא רק לאשה העסוקה בטהרות, שאם לא כן יכול היה ר' אבא לענות ששמואל דיבר באשה שאינה עסוקה בטהרות, ולכן רק באין לה וסת אסורה לשמש, אך אם יש לה וסת מותרת כמו ששנינו שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. אלא ממה שהוצרך לחלק בין ערה לישנה, על כרחך שאם אינה עסוקה בטהרות אף אם אין לה וסת מותרת בלא בדיקה.
<BR/>מתוך דברים אלו מסיק רבא שלפי שמואל כל הצורך בבדיקה הוא רק לאשה העסוקה בטהרות, שאם לא כן יכול היה ר' אבא לענות ששמואל דיבר באשה שאינה עסוקה בטהרות, ולכן רק באין לה וסת אסורה לשמש, אך אם יש לה וסת מותרת כמו ששנינו שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. אלא ממה שהוצרך לחלק בין ערה לישנה, על כרחך שאם אינה עסוקה בטהרות אף אם אין לה וסת מותרת בלא בדיקה.


שורה 69: שורה 70:
כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות.
כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל.
<BR/><וכן '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. אמנם ב'''ספר התרומה''' (צד) כתב שרק מפרש כן בגמרא, אבל להלכה סובר כאידך דרב יהודה, דבשל סופרים הלך אחר המיקל.  
<BR/>וכן '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. אמנם ב'''ספר התרומה''' (צד) כתב שרק מפרש כן בגמרא, אבל להלכה סובר כאידך דרב יהודה, דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ולדעת ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (ג)] גם הרי"ף סובר שאין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, ודייק כן גם בטור, וכן כתב גם ה'''דרישה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (א)] ו'''פרישה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (ג)].
 
<BR/>וה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק על ר"ח בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה. גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5282 (יורה דעה קפו)] העתיק דברי הרא"ש בזה, שלמעשה צריכה בדיקה קודם תשמיש.
<BR/>וה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק על ר"ח בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה. גם ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5282 (יורה דעה קפו)] העתיק דברי הרא"ש בזה, שלמעשה צריכה בדיקה קודם תשמיש.


שורה 76: שורה 78:
====קושיות על שיטת ר' חננאל והרמב"ם====
====קושיות על שיטת ר' חננאל והרמב"ם====
על שיטה זו של ר"ח והרמב"ם הקשו מכמה גמרות מפורשות.
על שיטה זו של ר"ח והרמב"ם הקשו מכמה גמרות מפורשות.
<BR/>רש"י (יב ב ד"ה מאן) שהזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים, הקשה על פירוש זה שהרי יוצא שרב יהודה סותר עצמו, דבשלמא ממימרא דר' זירא יש ליישב שאמוראי נינהו אליבא דשמואל, אבל הרי רב יהודה עצמו העמיד את המשנה שמחייבת בדיקה לפני תשמיש, דווקא בעסוקה בטהרות, ומבואר שסובר שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואם כן דבריו סותרים זה את זה. מכח קושיה זו דחה רש"י שיטה זו, וכן דחה ה'''רשב"א''' (יב ב ד"ה ובהא, תורת הבית ז ב ד"ה ועתה) וכתב שאין לומר דאמוראי נינהו אליבא דרב יהודה, דאם כן היה לה לגמרא לפרש כן. אמנם ה'''ר"ן''' (יב ב ד"ה ונמצא) תירץ כן בפשיטות שאמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה.  
<BR/>רש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=12&format=pdf (יב ב ד"ה מאן)] שהזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים, הקשה על פירוש זה שהרי יוצא שרב יהודה סותר עצמו, דבשלמא ממימרא דר' זירא יש ליישב שאמוראי נינהו אליבא דשמואל, אבל הרי רב יהודה עצמו העמיד את המשנה שמחייבת בדיקה לפני תשמיש, דווקא בעסוקה בטהרות, ומבואר שסובר שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואם כן דבריו סותרים זה את זה. מכח קושיה זו דחה רש"י שיטה זו, וכן דחה ה'''רשב"א''' (יב ב ד"ה ובהא, תורת הבית ז ב ד"ה ועתה) וכתב שאין לומר דאמוראי נינהו אליבא דרב יהודה, דאם כן היה לה לגמרא לפרש כן. אמנם ה'''ר"ן''' (יב ב ד"ה ונמצא) תירץ כן בפשיטות שאמוראי נינהו ואליבא דרב יהודה.  
<BR/>והוסיף עוד הרשב"א להקשות, שאם ר' יהודה סובר שצריכה בדיקה, איך הורה לר' זירא שלא לבדוק, ואין לומר שמדבר באשה שיש לה וסת, שאם כן היה לו לפרש. אמנם ה'''מאירי''' (ד"ה ומתוך) באמת מפרש שר' זירא שאל באשה שיש לה וסת משום שפשיטא לו בה שמעיקרא דדינא אינה צריכה בדיקה. קושיות אלו מובאות גם ב'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל ר"ח).
<BR/>והוסיף עוד הרשב"א להקשות, שאם ר' יהודה סובר שצריכה בדיקה, איך הורה לר' זירא שלא לבדוק, ואין לומר שמדבר באשה שיש לה וסת, שאם כן היה לו לפרש. אמנם ה'''מאירי''' (ד"ה ומתוך) באמת מפרש שר' זירא שאל באשה שיש לה וסת משום שפשיטא לו בה שמעיקרא דדינא אינה צריכה בדיקה. קושיות אלו מובאות גם ב'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל ר"ח).
====יישוב דברי הרמב"ם====
====יישוב דברי הרמב"ם====
שורה 88: שורה 90:
<BR/>גם בדברי ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב ד"ה הא)] כבר נרמז פירוש זה, שכתב שהסיבה שלא מקשים מרב יהודה אדידיה לשיטת הרמב"ם היא מפני שלא מפורש בדבריו לעיל שמדובר באשה שאין לה וסת, וזהו כדברי הרב מרכבת המשנה.
<BR/>גם בדברי ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב ד"ה הא)] כבר נרמז פירוש זה, שכתב שהסיבה שלא מקשים מרב יהודה אדידיה לשיטת הרמב"ם היא מפני שלא מפורש בדבריו לעיל שמדובר באשה שאין לה וסת, וזהו כדברי הרב מרכבת המשנה.


גם הרב '''ערוך השלחן''' (קפו ח) כתב באופן דומה, שדברי רב יהודה אמר שמואל הראשונים שסייג את חובת הבדיקה לעסוקה בטהורת בלבד, הם באשה שיש לה וסת. אלא שלא יישב את הגמרא כדרכו של הרב מרכבת המשנה, רק כתב שמהלך הגמרא הוא ליישב דברי רב יהודה עם ר' זירא שסובר שאף בשאין לה וסת אינה צריכה בדיקה, כמבואר בהמשך הגמרא (יב א). אלא שלפי מה שדוחה הגמרא דברי ר' זירא ופוסקת כרבי חנינא בן אנטיגנוס, גם דברי רב יהודה מתפרשים כפשוטם באשה שיש לה וסת בלבד, אך אין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש אף באינה עסוקה בטהרות.
גם הרב '''ערוך השלחן''' (קפו ח) כתב באופן דומה, שדברי רב יהודה אמר שמואל הראשונים שסייג את חובת הבדיקה לעסוקה בטהורת בלבד, הם באשה שיש לה וסת. אלא שלא יישב את הגמרא כדרכו של הרב מרכבת המשנה, רק כתב שמהלך הגמרא הוא ליישב דברי רב יהודה עם ר' זירא שסובר שאף בשאין לה וסת אינה צריכה בדיקה, כמבואר בהמשך הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=12&format=pdf (יב א)]. אלא שלפי מה שדוחה הגמרא דברי ר' זירא ופוסקת כרבי חנינא בן אנטיגנוס, גם דברי רב יהודה מתפרשים כפשוטם באשה שיש לה וסת בלבד, אך אין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש אף באינה עסוקה בטהרות.
   
   
=====הסבר ה'חוות דעת'=====
=====הסבר ה'חוות דעת'=====
שורה 118: שורה 120:
<BR/>לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שהגם שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, מכל מקום צריכה בדיקה ג' פעמים קודם תשמיש עד שתוחזק לטומאה או לטהרה, ואף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים), ומשמע שסוברים כן למעשה.  
<BR/>לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שהגם שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, מכל מקום צריכה בדיקה ג' פעמים קודם תשמיש עד שתוחזק לטומאה או לטהרה, ואף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים), ומשמע שסוברים כן למעשה.  


ויש להעיר שה'''בית חדש''' (ג) סובר שלרי"ף אין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, ורק הרמב"ן ושאר הראשונים הם שהוסיפו כן, ודייק כן גם בטור, וכן כתב גם ה'''דרישה''' (א) ו'''פרישה''' (ג) שדעת הרי"ף היא שאין צריכה בדיקה כלל קודם תשמיש וכפירוש הראב"ד להלן.  
ויש להעיר שה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (ג)] סובר שלרי"ף אין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, ורק הרמב"ן ושאר הראשונים הם שהוסיפו כן, ודייק כן גם בטור, וכן כתב גם ה'''דרישה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (א)] ו'''פרישה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (ג)] שדעת הרי"ף היא שאין צריכה בדיקה כלל קודם תשמיש וכפירוש הראב"ד להלן. אמנם ב'''מלחמת ה' ''' לרמב"ן מבואר להדיא שסובר הוא בדעת הרי"ף שצריכה בדיקה קודם תשמיש, וכן משמע גם בחידושים.


====הסבר הרא"ש בביאור דעת הרי"ף====
====הסבר הרא"ש בביאור דעת הרי"ף====
שורה 125: שורה 127:
<BR/>גם מדברי המרדכי (הלכות נדה תשלה) מבואר שלמד בדעת הרי"ף שצריכה בדיקה קודם תשמיש לעולם, ולא רק בג' פעמים ראשונות.
<BR/>גם מדברי המרדכי (הלכות נדה תשלה) מבואר שלמד בדעת הרי"ף שצריכה בדיקה קודם תשמיש לעולם, ולא רק בג' פעמים ראשונות.


אמנם ב'''בית יוסף''' (קפו ד"ה ולענין מה שהקשה הרא"ש) תירץ כל קושיות הרא"ש, שמה שלא הזכיר ר' חנינא בדיקה שקודם תשמיש, הוא מפני שדבר פשוט הוא שכל שצריכה בדיקה בסוף כל שכן שצריכה בדיקה גם בהתחלה, ובאמת שכן הוא להדיא גם ב'''מאירי''' (ד"ה וגדולי הפוסקים). ואפשר שכוונתם שאם לא תבדוק תחילה, לא תועיל גם הבדיקה שלבסוף דדלמא ראתה כבר קודם לכן, וכן הוא להדיא ב'''במלחמת ה' ''' לרמב"ן. <BR/>
אמנם ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (קפו ד"ה ולענין מה שהקשה הרא"ש)] תירץ כל קושיות הרא"ש, שמה שלא הזכיר ר' חנינא בדיקה שקודם תשמיש, הוא מפני שדבר פשוט הוא שכל שצריכה בדיקה בסוף כל שכן שצריכה בדיקה גם בהתחלה, ובאמת שכן הוא להדיא גם ב'''מאירי''' (ד"ה וגדולי הפוסקים). ואפשר שכוונתם שאם לא תבדוק תחילה, לא תועיל גם הבדיקה שלבסוף דדלמא ראתה כבר קודם לכן, וכן הוא להדיא ב'''במלחמת ה' ''' לרמב"ן. <BR/>
והוסיף הב"י שמה שתמה הרא"ש על קושיית הגמרא משמואל הוא לפי שמדברי שמואל משמע שלא צריכה בדיקה כלל, וכן הוא מפורש כבר ברמב"ן ושאר ראשונים לעיל. ומה שהקשה הרא"ש שבאשה שאין לה וסת יש לחשוש לעולם גם לאחר ג' בדיקות, כתב הב"י שכל החשש הוא שמא רואה מחמת דברים מסויימים כקפיצות וכד', אך כיון שמוכח שאין התשמיש גורם לה לראות, שוב חזרנו לחזקה דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן.
והוסיף הב"י שמה שתמה הרא"ש על קושיית הגמרא משמואל הוא לפי שמדברי שמואל משמע שלא צריכה בדיקה כלל, וכן הוא מפורש כבר ברמב"ן ושאר ראשונים לעיל. ומה שהקשה הרא"ש שבאשה שאין לה וסת יש לחשוש לעולם גם לאחר ג' בדיקות, כתב הב"י שכל החשש הוא שמא רואה מחמת דברים מסויימים כקפיצות וכד', אך כיון שמוכח שאין התשמיש גורם לה לראות, שוב חזרנו לחזקה דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם תירוץ זה מבואר כבר ב'''מלחמת ה' ''' לרמב"ן.


====הסבר הראב"ד בדעת הרי"ף====
====הסבר הראב"ד בדעת הרי"ף====
שורה 133: שורה 135:
<BR/>ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ומה שהעתיק הרי"ף את הברייתא הוא רק כדי ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.
<BR/>ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ומה שהעתיק הרי"ף את הברייתא הוא רק כדי ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.


ב'''בית חדש''' (ג) דייק בדעת הטור שגם הוא סובר שלרי"ף אין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, שהרי כתב שהרמב"ן הוסיף על דברי הרי"ף לבדוק קודם תשמיש, ושכן הבין גם הרא"ש כדמוכח מתוך קושיותיו. וכן כתב גם ה'''דרישה''' (א).  
ב'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (ג)] דייק בדעת הטור שגם הוא סובר שלרי"ף אין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, שהרי כתב שהרמב"ן הוסיף על דברי הרי"ף לבדוק קודם תשמיש, ושכן הבין גם הרא"ש כדמוכח מתוך קושיותיו. וכן כתב גם ה'''דרישה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (א)] ו'''פרישה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5283 (ג)].  


==סיכום שיטות הראשונים==
==סיכום שיטות הראשונים==