הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

אין תקציר עריכה
שורה 117: שורה 117:
אמנם בחידושיו פירש באופן אחר, שקושיית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז"ל) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).  
אמנם בחידושיו פירש באופן אחר, שקושיית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז"ל) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).  
<BR/>לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שהגם שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, מכל מקום צריכה בדיקה ג' פעמים קודם תשמיש עד שתוחזק לטומאה או לטהרה, ואף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים), ומשמע שסוברים כן למעשה.  
<BR/>לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שהגם שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, מכל מקום צריכה בדיקה ג' פעמים קודם תשמיש עד שתוחזק לטומאה או לטהרה, ואף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים), ומשמע שסוברים כן למעשה.  
ויש להעיר שה'''בית חדש''' (ג) סובר שלרי"ף אין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, ורק הרמב"ן ושאר הראשונים הם שהוסיפו כן, ודייק כן גם בטור, וכן כתב גם ה'''דרישה''' (א) ו'''פרישה''' (ג) שדעת הרי"ף היא שאין צריכה בדיקה כלל קודם תשמיש וכפירוש הראב"ד להלן.


====הסבר הרא"ש בביאור דעת הרי"ף====
====הסבר הרא"ש בביאור דעת הרי"ף====
ה'''רא"ש''' (נידה א ה) התקשה ברי"ף שלדבריו יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ועוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, הרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, אך אפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש.
ה'''רא"ש''' (נידה א ה) התקשה ברי"ף שלדבריו יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ועוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, הרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, אך אפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש.
<BR/>לכן ביאר ה'''רא"ש''' באופן אחר, שהוא מפרש ששני עדים שדיבר ר' חנינא הם אחד קודם תשמיש ואחד לאחר תשמיש, שאותו שלפני תשמיש הוא המתקנה לפי שמתירה לשמש, ואותו שלאחר תשמיש הוא המקלקלה אם תוחזק ברואה מחמת תשמיש. ולדעתו יש לה לבדוק כל ימיה קודם תשמיש, כדי להתירה לשמש, שגם אם הוחזקה ג' פעמים טהורה, לא יועיל לה כיון שבאשה שאין לה וסת איירי, ואין זמן קבוע לראייתה ושוב יש לחשוש שמא תראה. ובכך מבואר למה הקשתה הגמרא מר' חנינא על שמואל, כיון שגם ר' חנינא דיבר על בדיקה שלפני תששיש וכל ימיה.
<BR/>לכן ביאר ה'''רא"ש''' באופן אחר, שהוא מפרש ששני עדים שדיבר ר' חנינא הם אחד קודם תשמיש ואחד לאחר תשמיש, שאותו שלפני תשמיש הוא המתקנה לפי שמתירה לשמש, ואותו שלאחר תשמיש הוא המקלקלה אם תוחזק ברואה מחמת תשמיש. ולדעתו יש לה לבדוק כל ימיה קודם תשמיש, כדי להתירה לשמש, שגם אם הוחזקה ג' פעמים טהורה, לא יועיל לה כיון שבאשה שאין לה וסת איירי, ואין זמן קבוע לראייתה ושוב יש לחשוש שמא תראה. ובכך מבואר למה הקשתה הגמרא מר' חנינא על שמואל, כיון שגם ר' חנינא דיבר על בדיקה שלפני תששיש וכל ימיה.
<BR/>גם מדברי המרדכי (הלכות נדה תשלה) מבואר שלמד בדעת הרי"ף שצריכה בדיקה קודם תשמיש לעולם, ולא רק בג' פעמים ראשונות.


אמנם ב'''בית יוסף''' (קפו ד"ה ולענין מה שהקשה הרא"ש) תירץ כל קושיות הרא"ש, שמה שלא הזכיר ר' חנינא בדיקה שקודם תשמיש, הוא מפני שדבר פשוט הוא שכל שצריכה בדיקה בסוף כל שכן שצריכה בדיקה גם בהתחלה, ובאמת שכן הוא להדיא גם ב'''מאירי''' (ד"ה וגדולי הפוסקים). ואפשר שכוונתם שלא תבדוק תחילה, לא תועיל גם הבדיקה שלבסוף דדלמא ראתה כבר קודם לכן. והוסיף הב"י שמה שתמה הרא"ש על קושיית הגמרא משמואל הוא לפי שמדברי שמואל משמע שלא צריכה בדיקה כלל, וכן הוא מפורש כבר ברמב"ן ושאר ראשונים לעיל. ומה שהקשה הרא"ש שבאשה שאין לה וסת יש לחשוש לעולם גם לאחר ג' בדיקות, כתב הב"י שכל החשש הוא שמא רואה מחמת דברים מסויימים כקפיצות וכד', אך כיון שמוכח שאין התשמיש גורם לה לראות, שוב חזרנו לחזקה דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן.
אמנם ב'''בית יוסף''' (קפו ד"ה ולענין מה שהקשה הרא"ש) תירץ כל קושיות הרא"ש, שמה שלא הזכיר ר' חנינא בדיקה שקודם תשמיש, הוא מפני שדבר פשוט הוא שכל שצריכה בדיקה בסוף כל שכן שצריכה בדיקה גם בהתחלה, ובאמת שכן הוא להדיא גם ב'''מאירי''' (ד"ה וגדולי הפוסקים). ואפשר שכוונתם שאם לא תבדוק תחילה, לא תועיל גם הבדיקה שלבסוף דדלמא ראתה כבר קודם לכן, וכן הוא להדיא ב'''במלחמת ה' ''' לרמב"ן. <BR/>
והוסיף הב"י שמה שתמה הרא"ש על קושיית הגמרא משמואל הוא לפי שמדברי שמואל משמע שלא צריכה בדיקה כלל, וכן הוא מפורש כבר ברמב"ן ושאר ראשונים לעיל. ומה שהקשה הרא"ש שבאשה שאין לה וסת יש לחשוש לעולם גם לאחר ג' בדיקות, כתב הב"י שכל החשש הוא שמא רואה מחמת דברים מסויימים כקפיצות וכד', אך כיון שמוכח שאין התשמיש גורם לה לראות, שוב חזרנו לחזקה דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן.


====הסבר הראב"ד והש"ך בדעת הרי"ף====
====הסבר הראב"ד בדעת הרי"ף====
הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש ג' פעמים, ולאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת.<BR/>
הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש ג' פעמים, ולאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת.<BR/>
אמנם כתב הראב"ד שמדברי הגמרא מוכח שלר' חנינא צריך בדיקה גם לאחר תשמיש, שהרי הקשתה מדברי שמואל, אלא שכיון שהעמידה בעסוקה בטהרות ואנן לית לן האידנא טהרות, לא פסק הרי"ף דבר זה אלא רק העתיק ברייתא כדי ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש. והוסיף הראב"ד שאף בדיקות אלו אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא, כגון שראתה מחמת תשמיש, כדמוכח ברי"ף מהמשך דבריו.  
אמנם כתב הראב"ד שמדברי הגמרא מוכח שלר' חנינא צריך בדיקה גם לאחר תשמיש, שהרי הקשתה מדברי שמואל, אלא שכיון שהעמידה בעסוקה בטהרות ואנן לית לן האידנא טהרות, לא פסק הרי"ף דבר זה אלא רק העתיק ברייתא כדי ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש. והוסיף הראב"ד שאף בדיקות אלו אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא, כגון שראתה מחמת תשמיש, כדמוכח ברי"ף מהמשך דבריו.  
<BR/>ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ומה שהעתיק הרי"ף את הברייתא הוא רק כדי ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.
<BR/>ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ומה שהעתיק הרי"ף את הברייתא הוא רק כדי ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.


ה'''ש"ך''' (קפו א) גם הוא כתב לבאר בדעת הריכדברי הראב"ד, שאין כוונתו כלל לפסוק שצריכה בדיקה קודם תשמיש, אפילו לא ג' פעמים, וגם לא אחר תשמיש, אלא דעתו כרש"י וסייעתו שאין צריכה בדיקה כלל אלא אם כן עסוקה בטהרות. אלא שהעתיק הברייתא דר' חנינא בן אנטיגנוס לומר שאשה שראתה מחמת תשמיש צריכה בדיקה ג' פעמים, אך לא שתבדוק לכתחילה אלא שאם ראתה צריכה בדיקה. והוסיף שאפשר שדעת הרי"ף שלענין ממון יכול הבעל לטעון שכיון שאין לה וסת אינו רוצה לשמש עמה אלא אם תבדוק ג' פעמים, אך אם אין הבעל מקפיד משום כתובה, ודאי איסורא ליכא.
ב'''בית חדש''' (ג) דייק בדעת הטור שגם הוא סובר שלריאין צריך בדיקה כלל קודם תשמיש, שהרי כתב שהרמב"ן הוסיף על דברי הרי"ף לבדוק קודם תשמיש, ושכן הבין גם הרא"ש כדמוכח מתוך קושיותיו. וכן כתב גם ה'''דרישה''' (א).  


==סיכום שיטות הראשונים==
==סיכום שיטות הראשונים==
לדעת רש"י וסייעתו כל אשה בין שיש לה וסת ובין שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה כלל, אלא אם עסוקה בטהרות. לדעת ר' חננאל והרמב"ם אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש כל ימיה. ובדעת הרי"ף נחלקו המפרשים, שהראב"ד והש"ך מפרשים כרש"י שאינה צריכה בדיקה כלל אלא אם כן אתילדא בה ריעותא, לרא"ש צריכה בדיקה כל ימיה קודם תשמיש, ואילו לרמב"ן וסייעתו צריכה בדיקה ג' פעמים עד שתוחזק שאינה רואה מחמת תשמיש.
לדעת רש"י וסייעתו כל אשה בין שיש לה וסת ובין שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה כלל, אלא אם עסוקה בטהרות. לדעת ר' חננאל והרמב"ם אשה שאין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש כל ימיה. ובדעת הרי"ף נחלקו המפרשים, שהראב"ד מפרש שאינה צריכה בדיקה כלל אלא אם כן אתילדא בה ריעותא, לרא"ש צריכה בדיקה כל ימיה קודם תשמיש, ואילו לרמב"ן וסייעתו צריכה בדיקה ג' פעמים עד שתוחזק שאינה רואה מחמת תשמיש.
 
==שיטת ההלכה==
מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5483 (יורה דעה קפו א)] כתב בסתם שאשה שיש לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר גם דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. וה'''רמ"א''' כתב שהעיקר כסברה ראשונה.
<BR/>לאחר מכן [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5483 (ב)] פסק באשה שאין לה וסת כדעת הרי"ף לפי הבנת הרמב"ן וסייעתו, שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש באין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.
 
ב'''בית חדש''' (ד ד"ה ולענין הלכה) מחמיר מאוד וסובר שאשה שאין לה וסת צריכה בדיקה לעולם כדעת ר' חננאל והרא"ש והרמב"ם, ושכן היא גם דעת המרדכי ברי"ף, ואף לאחר תשמיש ס"ל להחמיר כדעת הרמב"ם והרא"ש ולבדוק לעולם ולא רק ג' פעמים כהרי"ף.
 
===הכרעת האחרונים===
לדעת ה'''ש"ך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5483 (קפו א)] יש לפסוק למעשה כדעת רוב הראשונים בסוגיין, שאף אשה שאין לה וסת אינה צריכה לבדוק כלל, ואף ברי"ף נקט כפירוש [[#הסבר הראב"ד והש"ך בדעת הרי"ף|הראב"ד]] בדעתו, וסיים הש"ך שכן עמא דבר שאינם בודקים.
<BR/>וב'''תורת השלמים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=yd_x5483 (ב)] תמה עליו והכריע כמרן שחובה לבדוק ג' פעמים, אלא שבמקום שנהגו להקל כהש"ך אין להחמיר.
קאמנם ה'''פלתי''' תמה על הש"ך איך ייתכן מנהג על דבר שאינו שכיח, שהרי רוב הנשים יש להן ימי מבוכה שרק בהם עלולה לראות, אבל בשאר הימים היא בגדר אשה שיש לה וסת, וסיים דאין להקל נגד פסק מרן.


==שיטה ההלכה==
===מעוברת ומניקה===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמבשהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.
כתב הרב '''תורת השלמים''' בשם ה'''מהרפאדווה''' (כה) שאף לר' חננאל ודעימיה שצריכה בדיקה לעולם, מ"מ אשה שהיא מסולקת דמים כמעוברת ומניקה אינן צריכות בדיקה כלל, והביאו גם הרב '''מחצית השקל'''.
===קינוח או בדיקת חורים וסדקים===