הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

אין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:
'''רש"י''' עצמו שם כבר נתקשה על פירושו, שהרי בגמרא זהו רב יהודה שפוסק בשם שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס, והרי גם רב יהודה עצמו אמר לעיל שהמשנה שחייבה בדיקה לפני תשמיש היא דווקא בעסוקה בטהרות, וא"כ חזרה הקושיה 'הא אמרה שמואל חדא זימנא'.
'''רש"י''' עצמו שם כבר נתקשה על פירושו, שהרי בגמרא זהו רב יהודה שפוסק בשם שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס, והרי גם רב יהודה עצמו אמר לעיל שהמשנה שחייבה בדיקה לפני תשמיש היא דווקא בעסוקה בטהרות, וא"כ חזרה הקושיה 'הא אמרה שמואל חדא זימנא'.
<BR/>ותירץ רש"י שרב יהודה שם לא דיבר להדיא על עסוקה בטהרות ולא פסק בזה הלכה, אלא רק השמיענו שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואילו כאן פסק הוא כר' חנינא בן אנטיגנוס, וממילא אתיא גם כהמשנה שם שבעסוקה בטהרות בעיא בדיקה, וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן) בשמו.
<BR/>ותירץ רש"י שרב יהודה שם לא דיבר להדיא על עסוקה בטהרות ולא פסק בזה הלכה, אלא רק השמיענו שבאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה, ואילו כאן פסק הוא כר' חנינא בן אנטיגנוס, וממילא אתיא גם כהמשנה שם שבעסוקה בטהרות בעיא בדיקה, וכן כתבו גם ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן) בשמו.
<BR/>ה'''רמב"ן''' בחידושיו (יב ב ד"ה הא) תירץ באופן אחר, שעיקר דברי רב יהודה בשם שמואל הם כאן, שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומכלל דברים אלו אמר גם את הדברים לעיל, וכן כתב גם ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן).
<BR/>ה'''רמב"ן''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (יב ב ד"ה הא)] תירץ באופן אחר, שעיקר דברי רב יהודה בשם שמואל הם כאן, שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומכלל דברים אלו אמר גם את הדברים לעיל, וכן כתב גם ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה מאן).


ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה עם כל) הקשה מלשון הגמרא, אם הגמרא חוזרת להעמיד בשעסוקה בטהרות, למה לא אמרה 'אלא לעולם' כפי שרגילות הוא בגמרא. ותירץ שכיוון ששתי האפשרויות, בין בעסוקה ובין בשאינה עסוקה בטהרות, הן על פי אותה מימרא של ר' זירא, לא הוצרכו לומר 'לעולם'.
ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה עם כל) הקשה מלשון הגמרא, אם הגמרא חוזרת להעמיד בשעסוקה בטהרות, למה לא אמרה 'אלא לעולם' כפי שרגילות הוא בגמרא. ותירץ שכיוון ששתי האפשרויות, בין בעסוקה ובין בשאינה עסוקה בטהרות, הן על פי אותה מימרא של ר' זירא, לא הוצרכו לומר 'לעולם'.
שורה 86: שורה 86:
<BR/>מבואר מזה, שהרמב"ם מפרש את שתי המשניות באשה שיש לה וסת, אלא שהמשנה המחייבת בדיקה (א ו) איירי בעסוקה בטהרות, ואילו המשנה שפוטרת מבדיקה (ב ו) איירי בשאינה עסוקה בטהרות. וכל המשא ומתן בגמרא הוא רק להבין מה חידש שמואל שהרי בלאו הכי היינו חייבים להגיע לתירוץ כעין זה, ומסיקה דמ"מ לולי דבריו לא היינו אומרים כן אלא מעמידים את המשנה המחייבת בדיקה באין לה וסת בלבד.
<BR/>מבואר מזה, שהרמב"ם מפרש את שתי המשניות באשה שיש לה וסת, אלא שהמשנה המחייבת בדיקה (א ו) איירי בעסוקה בטהרות, ואילו המשנה שפוטרת מבדיקה (ב ו) איירי בשאינה עסוקה בטהרות. וכל המשא ומתן בגמרא הוא רק להבין מה חידש שמואל שהרי בלאו הכי היינו חייבים להגיע לתירוץ כעין זה, ומסיקה דמ"מ לולי דבריו לא היינו אומרים כן אלא מעמידים את המשנה המחייבת בדיקה באין לה וסת בלבד.
<BR/>ובאמת שפירוש זה הוא מוכרח לפרש כן בדברי הרמב"ם שהרי הוא סובר (איסורי ביאה ד ט) אף לדינא שהמשנה דחזקת טהרה לבעליהן היא דווקא באשה שיש לה וסת. ואם כן ודאי שדברי הגמרא 'אי ממתני' הוא אמינא ה"מ באשה שיש לה וסת אבל אשה שאין לה וסת בעיא בדיקה' לא נדחו, אלא הגמרא רק מחזרת להבין מה חידושו של שמואל.
<BR/>ובאמת שפירוש זה הוא מוכרח לפרש כן בדברי הרמב"ם שהרי הוא סובר (איסורי ביאה ד ט) אף לדינא שהמשנה דחזקת טהרה לבעליהן היא דווקא באשה שיש לה וסת. ואם כן ודאי שדברי הגמרא 'אי ממתני' הוא אמינא ה"מ באשה שיש לה וסת אבל אשה שאין לה וסת בעיא בדיקה' לא נדחו, אלא הגמרא רק מחזרת להבין מה חידושו של שמואל.
<BR/>גם בדברי ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב ד"ה הא)] כבר נרמז פירוש זה, שכתב שהסיבה שלא מקשים מרב יהודה אדידיה לשיטת הרמב"ם היא מפני שלא מפורש בדבריו לעיל שמדובר באשה שאין לה וסת, וזהו כדברי הרב מרכבת המשנה.


גם הרב '''ערוך השלחן''' (קפו ח) כתב באופן דומה, שדברי רב יהודה אמר שמואל הראשונים שסייג את חובת הבדיקה לעסוקה בטהורת בלבד, הם באשה שיש לה וסת. אלא שלא יישב את הגמרא כדרכו של הרב מרכבת המשנה, רק כתב שמהלך הגמרא הוא ליישב דברי רב יהודה עם ר' זירא שסובר שאף בשאין לה וסת אינה צריכה בדיקה, כמבואר בהמשך הגמרא (יב א). אלא שלפי מה שדוחה הגמרא דברי ר' זירא ופוסקת כרבי חנינא בן אנטיגנוס, גם דברי רב יהודה מתפרשים כפשוטם באשה שיש לה וסת בלבד, אך אין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש אף באינה עסוקה בטהרות.
גם הרב '''ערוך השלחן''' (קפו ח) כתב באופן דומה, שדברי רב יהודה אמר שמואל הראשונים שסייג את חובת הבדיקה לעסוקה בטהורת בלבד, הם באשה שיש לה וסת. אלא שלא יישב את הגמרא כדרכו של הרב מרכבת המשנה, רק כתב שמהלך הגמרא הוא ליישב דברי רב יהודה עם ר' זירא שסובר שאף בשאין לה וסת אינה צריכה בדיקה, כמבואר בהמשך הגמרא (יב א). אלא שלפי מה שדוחה הגמרא דברי ר' זירא ופוסקת כרבי חנינא בן אנטיגנוס, גם דברי רב יהודה מתפרשים כפשוטם באשה שיש לה וסת בלבד, אך אין לה וסת צריכה בדיקה קודם תשמיש אף באינה עסוקה בטהרות.
שורה 111: שורה 112:


====הסבר הראשונים בביאור דעת הרי"ף====
====הסבר הראשונים בביאור דעת הרי"ף====
ה'''רמב"ן''' במלחמות (כתובות ס ב) ובחידושים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב)] כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, ועל זה קאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים.
ה'''רמב"ן''' '''במלחמות ה' ''' (כתובות ס ב) ובחידושים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40885&st=&pgnum=399&hilite= (נידה יב ב)] כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, ועל זה קאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים.
<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, בחידושיו שם פירש שהקושית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז"ל) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, בחידושיו שם פירש שקושיית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז"ל) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).


לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
<BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה, וכן נראית דעת ה'''מרדכי''' (שבועות תשלה א).
<BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה, וכן נראית דעת ה'''מרדכי''' (שבועות תשלה א).


אמנם במלחמות שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי.
אמנם ב'''מלחמות ה' ''' שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש.


שורה 124: שורה 125:
אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך.
אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך.
ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.
ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה.
=====הסבר הש"ך ברי"ף=====
ה'''ש"ך''' (קפו א) כתב לבאר בדעת הרי"ף שאין כוונתו כלל לפסוק שצריכה בדיקה קודם תשמיש, אפילו לא ג' פעמים, וגם לא אחר תשמיש, אלא דעתו כרש"י וסייעתו שאין צריכה בדיקה כלל אלא אם כן עסוקה בטהרות. אלא שהעתיק הברייתא דר' חנינא בן אנטיגנוס לומר שאשה שראתה מחמת תשמיש צריכה בדיקה ג' פעמים, אך לא שתבדוק לכתחילה אלא שאם ראתה צריכה בדיקה. והוסיף שאפשר שדעת הרי"ף שלענין ממון יכול הבעל לטעון שכיון שאין לה וסת אינו רוצה לשמש עמה אלא אם תבדוק ג' פעמים, אך אם אין הבעל מקפיד משום כתובה, ודאי איסורא ליכא.
<BR/>וכתב שם שכן היא גם הראב"ד ברי"ף, שאינה צריכה בדיקה כלל לא קודם ולא לאחר תשמיש.


==שיטה ההלכה==
==שיטה ההלכה==
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.