9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"
אין תקציר עריכה
| שורה 51: | שורה 51: | ||
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שכוונת הגמרא לומר, שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, דיבר בשעסוקה בטהרות, ובזה אמר שצריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | '''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שכוונת הגמרא לומר, שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, דיבר בשעסוקה בטהרות, ובזה אמר שצריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא. | ||
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו | לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות צריכה בדיקה לפני תשמיש. כמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ). <BR/> | ||
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שר' חננאל מחמיר בזה, שכל דבריו דברי קבלה הן. | |||
הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק לא קודם תשמיש ולא לאחר תשמיש, שהרי רב יהודה הורה לר' זירא שלא לבדוק, ומשמע שאפילו ממידת חסידות אין לעשות כן שמא לבו נוקפו ופורש, ומן הסתם איירי באין לה וסת, שאם לא כן היה לו לפרש. וגם ראיה מהמשנה שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם שם משמע בגמרא שאף בשאין לה וסת איירי. | הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק לא קודם תשמיש ולא לאחר תשמיש, שהרי רב יהודה הורה לר' זירא שלא לבדוק, ומשמע שאפילו ממידת חסידות אין לעשות כן שמא לבו נוקפו ופורש, ומן הסתם איירי באין לה וסת, שאם לא כן היה לו לפרש. וגם ראיה מהמשנה שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם שם משמע בגמרא שאף בשאין לה וסת איירי. | ||
| שורה 68: | שורה 69: | ||
כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות. | כתבו הראשונים בשם '''רבנו חננאל''' שהוא מפרש את הגמרא שאומרת 'מאן דמתני הא לא מתני הא' שבאמת שמואל מדבר בשאינה עסוקה בטהרות, ושחייבת לבדוק קודם תשמיש כר' חנינא בן אנטיגנוס, ומה שר' זירא אמר לעיל בשמו שגם בשאין לה ווסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, תרי אמוראי נינהו אליבא דשמואל, ופליגי אהדדי. ופסק ר' חננאל כדברי שמואל הכא, שאישה שאין לה ווסת צריכה בדיקה לבעלה, אף בשאינה עסוקה בטהרות. | ||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל. | <BR/>גם ה'''רמב"ם''' (איסורי ביאה ד טז) כתב שאשה שאין לה ווסת אסורה לשמש עד שתבדוק, וזהו כדברי ר' חננאל. | ||
<BR/><וכן '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. וה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק על ר"ח בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה. גם ה'''טור''' (יורה דעה קפו) העתיק דברי הרא"ש בזה, שלמעשה צריכה בדיקה קודם תשמיש. | <BR/><וכן '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים קסד א) פירש את הגמרא כדברי ר' חננאל, והביא ראיות לפירוש זה מסוגיות אחרות בש"ס. אמנם ב'''ספר התרומה''' (צד) כתב שרק מפרש כן בגמרא, אבל להלכה סובר כאידך דרב יהודה, דבשל סופרים הלך אחר המיקל. | ||
<BR/>וה'''רא"ש''' (נידה א ה) אף שחלק על ר"ח בפירוש הגמרא, מ"מ כתב שלהלכה לא מלאו ליבו להקל נגד ר' חננאל שדבריו דברי קבלה. גם ה'''טור''' (יורה דעה קפו) העתיק דברי הרא"ש בזה, שלמעשה צריכה בדיקה קודם תשמיש. | |||
כתבו הראשונים שמלשון הגמרא משמע כפירוש זה, שהרי הגמרא לא חזרה בה מההעמדה האחרונה שהעמידה, כלומר שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות, רק סיימה 'מאן דמתני הא לא מתני הא', ואם סבורה היתה להעמיד בשעסוקה בטהרות היה לה לומר 'לעולם בעסוקה בטהרות'. משמע כר"ח שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות ואפ"ה צריכה בדיקה, ורק מתרצת סתירת דברי שמואל אהדדי. כן כתבו בין השאר ה'''מאירי''' (יב ב ד"ה ובדר) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם). | כתבו הראשונים שמלשון הגמרא משמע כפירוש זה, שהרי הגמרא לא חזרה בה מההעמדה האחרונה שהעמידה, כלומר שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות, רק סיימה 'מאן דמתני הא לא מתני הא', ואם סבורה היתה להעמיד בשעסוקה בטהרות היה לה לומר 'לעולם בעסוקה בטהרות'. משמע כר"ח שמדובר בשאינה עסוקה בטהרות ואפ"ה צריכה בדיקה, ורק מתרצת סתירת דברי שמואל אהדדי. כן כתבו בין השאר ה'''מאירי''' (יב ב ד"ה ובדר) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם). | ||
| שורה 113: | שורה 115: | ||
לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים). | לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים). | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה. | <BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה, וכן נראית דעת ה'''מרדכי''' (שבועות תשלה א). | ||
אמנם במלחמות שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי. | אמנם במלחמות שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי. | ||
| שורה 119: | שורה 121: | ||
====שיטת הראב"ד בדעת הרי"ף ומחלוקת האחרונים בדעתו==== | ====שיטת הראב"ד בדעת הרי"ף ומחלוקת האחרונים בדעתו==== | ||
הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו) פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש וכפשט דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וגם זה אינה צריכה אלא ג' פעמים, אך לאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת. <BR/> | הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14614&st=&pgnum=81 (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו)] פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש וכפשט דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וגם זה אינה צריכה אלא ג' פעמים, אך לאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת. <BR/> | ||
אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך. | אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך. | ||
ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה. | ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה. | ||
=====הבנת הש"ך===== | |||
==שיטה ההלכה== | ==שיטה ההלכה== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם. | ||