9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"
אין תקציר עריכה
| שורה 94: | שורה 94: | ||
=====הסבר הפרדס רימונים===== | =====הסבר הפרדס רימונים===== | ||
====שיטת הראב"ד בהשגות==== | ====שיטת הראב"ד בהשגות==== | ||
ה'''ראב"ד''' בהשגות הקשה מהוראת רב יהודה לר' זירא שמנע ממנו לבדוק. אמנם מדבריו מבואר שהבין שהוראה זו היתה שלא לבדוק לאחר תשמיש, וקצת משמע בדבריו שלפני תשמיש על כל פנים צריך לבדוק וכדעת הרמב"ם. | ה'''ראב"ד''' בהשגות הקשה מהוראת רב יהודה לר' זירא שמנע ממנו לבדוק. אמנם מדבריו מבואר שהבין שהוראה זו היתה שלא לבדוק לאחר תשמיש, וקצת משמע בדבריו שלפני תשמיש על כל פנים צריך לבדוק וכדעת הרמב"ם. | ||
=====תירוץ ה'אור שמח'===== | |||
===שיטת הרי"ף=== | ===שיטת הרי"ף=== | ||
| שורה 116: | שורה 118: | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש. | ||
====שיטת הראב"ד ב'בעלי הנפש' | ====שיטת הראב"ד בדעת הרי"ף ומחלוקת האחרונים בדעתו==== | ||
הראב"ד ב'''בעלי הנפש''' (שער הספירה והבדיקה ג ד"ה והבדיקה הזו) פירש דעת הרי"ף באופן אחר. לדעתו, סובר הרי"ף שאין אשה צריכה לבדוק כלל לפני תשמיש אלא רק לאחר תשמיש וכפשט דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וגם זה אינה צריכה אלא ג' פעמים, אך לאחר שהוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש אינה צריכה בדיקה כלל גם לאחר תשמיש, ואפילו שאין לה וסת. <BR/> | |||
אמנם כתב הראב"ד שדברי ר' חנינא לא מתפרשים כן, אלא הוא דיבר באמת בעסוקה בטהרות, ושצריכה בדיקה כל ימיה מפני הטהרות, וצריכה בדיקה גם קודם תשמיש, אלא שהרי"ף שהעתיק ברייתא זו, אין כוונתו לפרשה כפשוטה ולפוסקה להלכה כמשמעה, אלא שרצה ללמוד ממנה את הענין הנוהג לענייננו, שהוא חובת הבדיקה ג' פעמים ראשונות בלבד קודם התשמיש, ואף זה אינה צריכה אלא באיתלדא לה ריעותא כדמוכח בדבריו בהמשך. | |||
ניכר מתוך דברי הראב"ד שאת מהלך הגמרא, הקושיה מדברי שמואל והתירוץ, מבאר הוא כדרך הרמב"ן והרא"ש, אלא שסובר שזהו לא מה שגרם לרי"ף להעתיק ברייתא זו, שבנידון זה סובר הוא שרק העסוקה בטהרות צריכה בדיקה וכפשט דברי שמואל, ולכן אינו נפקא מינה לדידן דלית לן טהרות, אלא כל אשה מותרת לבעלה אף בלא בדיקה. ובכל זאת העתיק הרי"ף את הברייתא רק ללמוד מתוך ענין זה שיש לבדוק ג' פעמים באיתלדא ריעותא על מנת לקבוע שאינה רואה מחמת תשמיש, ועדים אלו הן עיוותיה ותיקוניה. | |||
==שיטה ההלכה== | ==שיטה ההלכה== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם. | ||