9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א ד"ה הא סתמא) כתב שלפי פירוש הראב"ד שהסביר לעיל שבאו חשבון הכוונה אחר שהתנו, יש להסביר פה שסתמא הכוונה בלא חשבון ובלא תנאי, כלומר שלא התנו בתחילה וגם לא באו חשבון בסוף. | ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א ד"ה הא סתמא) כתב שלפי פירוש הראב"ד שהסביר לעיל שבאו חשבון הכוונה אחר שהתנו, יש להסביר פה שסתמא הכוונה בלא חשבון ובלא תנאי, כלומר שלא התנו בתחילה וגם לא באו חשבון בסוף. | ||
== תנור == | |||
ה'''תוספות''' (עבודה זרה כב א ד"ה לא יאמר) מביא מעשה שהיה בימי רבנו תם, שישראל גבה תנור מנכרי עבור חוב שהיה לו, והיה גוי אחר שהיה מסיק את התנור ואופה בו תמורת רווחים של כך וכך ימים, וישראל היה נוטל לחלקו את הרווחים של שאר ימים. ובאותו מעשה לא התנה היהודי עם הגוי קודם השותפות שיטול הוא בשבת, והישראל בחול.<BR/> | |||
כותבים התוספות שנחלקו רבנו תם, ר"י ורבנו אלחנן בדין זה. לדעת '''ר"י''' מותר היה לישראל ליטול את הרווחים של ימי החול שלו, ואע"פ שלא התנו, לפי שלא דומה הדבר לשדה, כיון שבשדה מה שעובד הגוי בשבת משביח גם את חלקו של הישראל, אבל בתנור אין חלקו של הישראל משביח מעבודת הגוי בשבת. | |||
<BR/>לעומת זאת דעת '''רבנו תם''' שאין לחלק בין תנור לשדה, שאף שאין התנור משביח מעבודה בשבת, מכל מקום הרי הוא כמעמיד פועל בידיים. | |||
<BR/>דעה שלישית היא דעת '''רבנו אלחנן''' שתנור חמור יותר משדה, שבזה אפילו תנאי לא יועיל כיון שמצד הדין הבעלות על התנור היא של ישראל בלבד, אלא שהגוי עובד כשכירו ונוטל שכר על עבודתו, ודומה הדבר לאדם שמשכיר תנור לגוי ואומר לו 'טול שכר תנורי בשבת כשתסיקנו לי בחול'. לעומת זאת בנידון הגמרא הגוי הוא שותף בבעלות על הקרקע עצמה. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||