9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"
אין תקציר עריכה
| שורה 85: | שורה 85: | ||
=== בדיעבד === | === בדיעבד === | ||
כתב ה'''מחנה אפרים''' (מאכלות אסורות י יד) שכל האיסור הוא דווקא לכתחילה, אבל בדיעבד מותר דהוי חליפי ערלה. | כתב ה'''מחנה אפרים''' (מאכלות אסורות י יד) שכל האיסור הוא דווקא לכתחילה, אבל בדיעבד מותר דהוי חליפי ערלה. | ||
== החלפת נטיעות ערלה עם גוי == | == החלפת נטיעות ערלה עם גוי == | ||
כתב '''רבנו ירוחם''' (כב ב קעו ג) שמותר לומר לגוי בשנות ערלה "עבוד כרמי ותטול פירותיה, ואני אעבוד כרמך שעברו עליה שני ערלה ואטול פירותיה", ודייק כן מסוגייתנו, שהדין הוא שהפירות שייכות למי שעובד בשדה. והוסיף ששאל כן לרבותיו והסכימו כמו. <BR/> | כתב '''רבנו ירוחם''' (כב ב קעו ג) שמותר לומר לגוי בשנות ערלה "עבוד כרמי ותטול פירותיה, ואני אעבוד כרמך שעברו עליה שני ערלה ואטול פירותיה", ודייק כן מסוגייתנו, שהדין הוא שהפירות שייכות למי שעובד בשדה. והוסיף ששאל כן לרבותיו והסכימו כמו. <BR/>ה'''בית יוסף''' הביא את דבריו, וגם כתבם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (יד).<BR/> | ||
ה'''בית יוסף''' הביא את דבריו, וגם כתבם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (יד).<BR/> | ב'''טורי זהב''' (כב) העיר שלכאורה דין זה מתאים לשיטת רש"י, אבל לפי הרמב"ם שצריך להתנות קודם השותפות, הרי זה אסור, ואם כן השלחן ערוך שפסק כרמב"ם לא היה לו להעתיק דין זה? <BR/> | ||
ותירץ שכאן יש טעם אחר, שההחלפה כאן היא כמו מכירה, שמוכר לו את הקרקע שלו בשכר שנותן לו קרקע אחרת לעבדה ולאכול פירותיה, וזה מותר לכולי עלמא. | ותירץ שכאן יש טעם אחר, שההחלפה כאן היא כמו מכירה, שמוכר לו את הקרקע שלו בשכר שנותן לו קרקע אחרת לעבדה ולאכול פירותיה, וזה מותר לכולי עלמא. | ||
<BR/>גם ה'''ש"ך''' (ל) העיר על השלחן ערוך בזה, והביא תירוץ בשם הלבוש, שכל מה שכתב הרמב"ם שצריך תנאי, זהו דווקא כאשר קיבלו שדה בשותפות לעבדה, שאז דרך השותפים לטרוח אחד בשביל חבירו ולכן יש בזה הנאה מפירות ערלה, אבל כאן כל אחד בעלים על שדהו, ואין כאן הנאה מפירות ערלה. | <BR/>גם ה'''ש"ך''' (ל) העיר על השלחן ערוך בזה, והביא תירוץ בשם הלבוש, שכל מה שכתב הרמב"ם שצריך תנאי, זהו דווקא כאשר קיבלו שדה בשותפות לעבדה, שאז דרך השותפים לטרוח אחד בשביל חבירו ולכן יש בזה הנאה מפירות ערלה, אבל כאן כל אחד בעלים על שדהו, ואין כאן הנאה מפירות ערלה. | ||
| שורה 99: | שורה 96: | ||
ב'''טורי זהב''' (כג) תמה על דין זה, שהרי לענין השותפות פסק השלחן ערוך שצריך תנאי קודם השותפות, ומבואר שאם כבר התחילו את השותפות לא מועיל תנאי אפילו שעדיין לא צמחו הפירות, ולכאורה אינו מובן מדוע, שהרי הם לא באו לעולם? ונשאר בצ"ע.<BR/> | ב'''טורי זהב''' (כג) תמה על דין זה, שהרי לענין השותפות פסק השלחן ערוך שצריך תנאי קודם השותפות, ומבואר שאם כבר התחילו את השותפות לא מועיל תנאי אפילו שעדיין לא צמחו הפירות, ולכאורה אינו מובן מדוע, שהרי הם לא באו לעולם? ונשאר בצ"ע.<BR/> | ||
ב'''ביאור הגר"א''' (מד) כתב שלפי דברי הראב"ד הללו יכל לפרש כן גם את הסוגיה בעבודה זרה, שרבא הורה להיתר מפני שעשו חלוקת שותפות באופן כזה שמקנה לו קודם שבאו לעולם. ואינו מובן מדוע דחק הראב"ד בהשגות לפרש באופן רחוק. | ב'''ביאור הגר"א''' (מד) כתב שלפי דברי הראב"ד הללו יכל לפרש כן גם את הסוגיה בעבודה זרה, שרבא הורה להיתר מפני שעשו חלוקת שותפות באופן כזה שמקנה לו קודם שבאו לעולם. ואינו מובן מדוע דחק הראב"ד בהשגות לפרש באופן רחוק. | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||