הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"

'''רש"י''' (ד"ה ואם באו חשבון) מסביר שדין באו חשבון הוא מקרה בפני עצמו ולא מתייחס למקרה של התנאי. כלומר, בתחילת השותפות לא התנו ביניהם שום דבר, וגם בזמן העבודה לא אמרו כלום, רק הגוי מדעת עצמו עבד בשבת וישראל כנגדו ביום חול אחר, וכשבאו לחלוק ביניהם את רווחים, רוצים הם לחלק באופן שיקבל הגוי רווחים כנגד מה שעשה בשבת, וכנגדו יטול ישראל רווחים כנגד עבודתו ביום חול. ואומרת הברייתא שדבר זה אסור, שאף על פי שהגוי מדעת עצמו עשה, מכל מקום כאשר חולקים הם את הרווחים באופן כזה, מתברר שמה שעבד הגוי בשבת הוא בשליחות של ישראל, שהרי מצד הדין היו צריכים לחלק ביניהם את הרווחים שווה בשווה כמו כל שותפים, אך כעת השכר שמקבל ישראל עבור יום החול שעבד לבדו נחשב הוא לשכר שבת, מפני שהעבודה של שבת מוטלת גם על הישראל, והגוי עושה בעצם בשליחותו את החלק שלו תמורת זה שהישראל עובד בחול, נמצא שהשכר שנוטל הישראל עבור יום החול, שכר שבת הוא.  

ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מביא פירוש אחר של ה'''ראב"ד''', שאם באו חשבון מתייחס לתנאי שעשו, כלומר אם אחר שעשו תנאי שהוא יעבוד בשבת והוא בחול, בכל זאת כשבאו לחלוק חלקו בשווה, ולא באופן שהגוי נוטל שכר שבת וישראל כנגדו ביום ראשון, הרי שמתברר שהתנאי הוא הראשון לא תקף אלא הערמה בעלמא הוא, ואסור.