הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"

אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
===הראיה משבת לערלה ===
===הראיה משבת לערלה ===
לפי הגירסה של רב גביהה מבי כתיל שהמעשה היה מדובר בשתילי ערלה, אינו מובן לכאורה מה הראייה שהביא רבינא משותפות לגבי שבת, שהרי אדרבה שם הדין הוא לאיסורא, מפני שחילוק גדול יש בין שבת לערלה, שבשבת העבודה עצמה אסורה ואילו בערלה העבודה מותרת ורק ההנאה מהפירות אסורה.<BR/>
לפי הגירסה של רב גביהה מבי כתיל שהמעשה היה מדובר בשתילי ערלה, אינו מובן לכאורה מה הראייה שהביא רבינא משותפות לגבי שבת, שהרי אדרבה שם הדין הוא לאיסורא, מפני שחילוק גדול יש בין שבת לערלה, שבשבת העבודה עצמה אסורה ואילו בערלה העבודה מותרת ורק ההנאה מהפירות אסורה.<BR/>
'''רש"י''' (ד"ה סיועי סייעיה) הרגיש בקושיה זו וכתב שהסיוע מהברייתא הוא מהסיפא, שאם התנו מלכתחילה מותר, כלומר במקום שאין איסור שליחות, שאין הגוי נעשה שליח של ישראל בשבת מפני שהתנו כן בתחילה שכל אחד עובד ביומו, מותר, ואפילו שלבסוף מגיעה לישראל הנאה מכך. וכן הדין בערלה שהעבודה אינה אסורה (ואין צורך להתנות כדי לבטל השליחות) ולכן ההנאה מהפירות מותרת. כדברים אלו כתב גם ה'''רא"ש''' (עבודה זרה א כה).
'''רש"י''' (ד"ה סיועי סייעיה) הרגיש בקושיה זו וכתב שהסיוע מהברייתא הוא מהסיפא, שאם התנו מלכתחילה מותר, כלומר במקום שאין איסור שליחות, שאין הגוי נעשה שליח של ישראל בשבת מפני שהתנו כן בתחילה שכל אחד עובד ביומו, מותר, ואפילו שלבסוף מגיעה לישראל הנאה מכך. וכן הדין בערלה שהעבודה אינה אסורה (ואין צורך להתנות כדי לבטל השליחות) ולכן ההנאה מהפירות מותרת. ולעיל כתב רש"י (ד"ה שרא להו) שאין לומר שכיון שהישראל אוכל כנגד פירות ערלה, נמצא הוא נהנה מפירות ערלה, מפני שכך הוא הדין שבשנה שהוא עובד הוא אוכל, כך שכל אחד נהנה מפירות עבודתו. <BR/>
כדברים אלו כתב גם ה'''רא"ש''' (עבודה זרה א כה).


ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) הקשה על פירוש זה, שלכאורה דבר זה פשוט הוא ואינו צריך סיוע מברייתא, כי כל מקום שאין איסור מלאכה, כגון בערלה, אין שום סיבה שלא יהיה מותר להינות מן הפירות. ומה שישראל נהנה מפירות שלאחר הערלה, אין זה נחשב הנאה מפירות ערלה, ואם נאמר שזה נחשב הנאה מפירות ערלה, הברייתא לא מביאה סיוע כנגד זה.
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) הקשה על פירוש זה, שלכאורה דבר זה פשוט הוא ואינו צריך סיוע מברייתא, כי כל מקום שאין איסור מלאכה, כגון בערלה, אין שום סיבה שלא יהיה מותר להינות מן הפירות. ומה שישראל נהנה מפירות שלאחר הערלה, פשוט שאין זה נחשב הנאה מפירות ערלה, והברייתא לא מוסיפה לדבר זה שום סיוע.


[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]