הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"

שורה 60: שורה 60:


בספר '''מרכבת המשנה''' חעלמא כתב ליישב שהרמב"ם באמת מפרש לגמרי כדברי רש"י בסוגיה, אלא שרש"י מפרש שמדובר על שותלים, כלומר על אריסים שקיבלו שדה בשותפות לנטעה בנטיעות ערלה, ובזה מסכים הרמב"ם שלא בעינן תנאי. אך בהלכותיו שינה הרמב"ם  וכתב 'נכרי וישראל שהיו שותפים בנטיעה', כלומר הם הבעלים על השדה, ובמקרה כזה ס"ל שצריך להתנות בתחילה כמו בשבת.
בספר '''מרכבת המשנה''' חעלמא כתב ליישב שהרמב"ם באמת מפרש לגמרי כדברי רש"י בסוגיה, אלא שרש"י מפרש שמדובר על שותלים, כלומר על אריסים שקיבלו שדה בשותפות לנטעה בנטיעות ערלה, ובזה מסכים הרמב"ם שלא בעינן תנאי. אך בהלכותיו שינה הרמב"ם  וכתב 'נכרי וישראל שהיו שותפים בנטיעה', כלומר הם הבעלים על השדה, ובמקרה כזה ס"ל שצריך להתנות בתחילה כמו בשבת.
==== ביאור האיבעיא לפי דעת הרמב"ם ====
לעיל הובאה הגמרא ששואלת 'סתמא מאי', ורוצה לברר מה הדין כאשר לא היה תנאי ולא היה חשבון לבסוף.<BR/>
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) כתב שהרמב"ם מכריע באיבעיא זו לחומרא, שהרי כתב שחייב להתנות אף בערלה, וכן העיר ה'''גר"א''' (לט).
<BR/>ייתכן לומר שהרמב"ם סובר שהאיבעיא מתייחסת רק לברייתא, כלומר לדין שותפות בשבת, אבל לגבי ערלה כיון שחובה להתנות, אם לא התנה פשיטא שאסור. ולזה אין קושיה מהברייתא.


=== סיכום מחלוקת הראשונים ===
=== סיכום מחלוקת הראשונים ===