9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"
←הסבר דעת הרמב"ם
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שדווקא לפי הרמב"ם מיושבת הגמרא, שכן אם המעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בוודאי היה שהם תנאי מתחילה שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, שהרי פירות הערלה אסורים בהנאה ואי אפשר אף להחליפם. לכן רבא הורה להיתר כיון שידע שהיה שם תנאי, ואף רבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא. מה שאין כן לפי הגירסה הראשונה בגמרא שהמעשה היה לענין שבת, שם אין הפירות אסורים בהנאה, ולכן סבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו.<BR/> | ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שדווקא לפי הרמב"ם מיושבת הגמרא, שכן אם המעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בוודאי היה שהם תנאי מתחילה שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, שהרי פירות הערלה אסורים בהנאה ואי אפשר אף להחליפם. לכן רבא הורה להיתר כיון שידע שהיה שם תנאי, ואף רבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא. מה שאין כן לפי הגירסה הראשונה בגמרא שהמעשה היה לענין שבת, שם אין הפירות אסורים בהנאה, ולכן סבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו.<BR/> | ||
לפירוש זה הסכים גם ה'''גר"א''' בביאורו (יורה דעה רצד מ). | לפירוש זה הסכים גם ה'''גר"א''' בביאורו (יורה דעה רצד מ). | ||
בספר '''מרכבת המשנה''' חעלמא כתב ליישב שהרמב"ם באמת מפרש לגמרי כדברי רש"י בסוגיה, אלא שרש"י מפרש שמדובר על שותלים, כלומר על אריסים שקיבלו שדה בשותפות לנטעה בנטיעות ערלה, ובזה מסכים הרמב"ם שלא בעינן תנאי. אך בהלכותיו שינה הרמב"ם וכתב 'נכרי וישראל שהיו שותפים בנטיעה', כלומר הם הבעלים על השדה, ובמקרה כזה ס"ל שצריך להתנות בתחילה כמו בשבת. | |||
=== סיכום מחלוקת הראשונים === | === סיכום מחלוקת הראשונים === | ||