הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"

אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
לפי הגירסה של רב גביהה מבי כתיל שהמעשה היה מדובר בשתילי ערלה, אינו מובן לכאורה מה הראייה שהביא רבינא משותפות לגבי שבת, שהרי אדרבה שם הדין הוא לאיסורא, מפני שחילוק גדול יש בין שבת לערלה, שבשבת העבודה עצמה אסורה ואילו בערלה העבודה מותרת ורק ההנאה מהפירות אסורה.<BR/>
לפי הגירסה של רב גביהה מבי כתיל שהמעשה היה מדובר בשתילי ערלה, אינו מובן לכאורה מה הראייה שהביא רבינא משותפות לגבי שבת, שהרי אדרבה שם הדין הוא לאיסורא, מפני שחילוק גדול יש בין שבת לערלה, שבשבת העבודה עצמה אסורה ואילו בערלה העבודה מותרת ורק ההנאה מהפירות אסורה.<BR/>
'''רש"י''' (ד"ה סיועי סייעיה) הרגיש בקושיה זו וכתב שהסיוע מהברייתא הוא מהסיפא, שאם התנו מלכתחילה מותר, כלומר במקום שאין איסור שליחות, שאין הגוי נעשה שליח של ישראל בשבת מפני שהתנו כן בתחילה שכל אחד עובד ביומו, מותר, ואפילו שלבסוף מגיעה לישראל הנאה מכך. וכן הדין בערלה שהעבודה אינה אסורה (ואין צורך להתנות כדי לבטל השליחות) ולכן ההנאה מהפירות מותרת. ולעיל כתב רש"י (ד"ה שרא להו) שאין לומר שכיון שהישראל אוכל כנגד פירות ערלה, נמצא הוא נהנה מפירות ערלה, מפני שכך הוא הדין שבשנה שהוא עובד הוא אוכל, כך שכל אחד נהנה מפירות עבודתו. <BR/>  
'''רש"י''' (ד"ה סיועי סייעיה) הרגיש בקושיה זו וכתב שהסיוע מהברייתא הוא מהסיפא, שאם התנו מלכתחילה מותר, כלומר במקום שאין איסור שליחות, שאין הגוי נעשה שליח של ישראל בשבת מפני שהתנו כן בתחילה שכל אחד עובד ביומו, מותר, ואפילו שלבסוף מגיעה לישראל הנאה מכך. וכן הדין בערלה שהעבודה אינה אסורה (ואין צורך להתנות כדי לבטל השליחות) ולכן ההנאה מהפירות מותרת. ולעיל כתב רש"י (ד"ה שרא להו) שאין לומר שכיון שהישראל אוכל כנגד פירות ערלה, נמצא הוא נהנה מפירות ערלה, מפני שכך הוא הדין שבשנה שהוא עובד הוא אוכל, כך שכל אחד נהנה מפירות עבודתו. <BR/>  
כדברים אלו כתב גם ה'''רא"ש''' (עבודה זרה א כה).
כדברים אלו כתבו גם ה'''רא"ש''' (עבודה זרה א כה), וה'''נימוקי יוסף''' (כב א ד"ה שתילי ערלה), וה'''אור זרוע''' (עבודה זרה קמא).


ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) הקשה על פירוש זה, שלכאורה דבר זה פשוט הוא ואינו צריך סיוע מברייתא, כי כל מקום שאין איסור מלאכה, כגון בערלה, אין שום סיבה שלא יהיה מותר להינות מן הפירות. ומה שישראל נהנה מפירות שלאחר הערלה, פשוט שאין זה נחשב הנאה מפירות ערלה, והברייתא לא מוסיפה לדבר זה שום סיוע.
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) הקשה על פירוש זה, שלכאורה דבר זה פשוט הוא ואינו צריך סיוע מברייתא, כי כל מקום שאין איסור מלאכה, כגון בערלה, אין שום סיבה שלא יהיה מותר להינות מן הפירות. ומה שישראל נהנה מפירות שלאחר הערלה, פשוט שאין זה נחשב הנאה מפירות ערלה, והברייתא לא מוסיפה לדבר זה שום סיוע.
<BR/>מחמת קושיה זו מביא הר"ן את פסק הרמב"ם, ומבאר על פי דבריו את הסוגיה באופן אחר, וכפי שיובא להלן.
<BR/>מחמת קושיה זו מביא הר"ן את פסק הרמב"ם, ומבאר על פי דבריו את הסוגיה באופן אחר, וכפי שיובא להלן.
ה'''ריטב"א''' (כב א ד"ה הנהו) סובר דווקא שאם לא התנו מתחילה אסור, כיון שהוא כמחליף פירות ערלה, ואף מה שכתב רש"י שכן דרך מקבלי הקרקע שהעובד אוכל את פירותיו, אין זה מספיק, מפני שכשהניח ישראל לגוי לאכול שנות ערלה, הרי הוא כמחליף.<BR/>
לכן כתב הריטב"א להסביר, שכיוון שפירות ערלה אסורים בהנאה, ממילא כל עצם השותפות ביניהם היתה על דעת כן שישראל לא ייקח חלק בפירות הערלה כלל ולא בהנאתם, ומה שנוטל פירות כנגדם זהו מתנה בעלמא. וכתב שכעין זה פירש גם ה'''רמ"ה'''.


=== שיטת הרמב"ם ===
=== שיטת הרמב"ם ===
שורה 21: שורה 24:
==== הסבר הר"ן בדעת הרמב"ם ====
==== הסבר הר"ן בדעת הרמב"ם ====
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שלפי רב גביהה מבי כתיל שאומר שהמעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בהכרח היה שהם התנו מתחילה כן שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, ולכן אמרה הגמרא שרבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא שמפורש בה שצריך להתנות. ודווקא בערלה רבא לא היה מורה להיתר אם לא שהתנו כן מתחילה, שהרי פירות ערלה אסורים הם בהנאה ואי אפשר להחליפם לכתחילה, מה שאין כן בשבת שאין הפירות אסורים בהנאה, וסבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו, שהגוי אדעתא דנפשיה קעביד.
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שלפי רב גביהה מבי כתיל שאומר שהמעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בהכרח היה שהם התנו מתחילה כן שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, ולכן אמרה הגמרא שרבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא שמפורש בה שצריך להתנות. ודווקא בערלה רבא לא היה מורה להיתר אם לא שהתנו כן מתחילה, שהרי פירות ערלה אסורים הם בהנאה ואי אפשר להחליפם לכתחילה, מה שאין כן בשבת שאין הפירות אסורים בהנאה, וסבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו, שהגוי אדעתא דנפשיה קעביד.
=== סיכום מחלוקת הראשונים ===
מדברי רש"י יוצא שמותר לישראל לאכול פירות כנגד פירות ערלה, אפילו אם לא התנו בתחילת השותפות כן. וכן דעת הראשונים הנ"ל שהסכימו לשיטתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (כב א ד"ה ישראל וגוי).<BR/>
לעומת זאת דעת הרמב"ם נתבארה שכל שלא התנו כן בתחילת השותפות, אסור לישראל לאכול כנגד פירות הערלה, לפי שהוא כנהנה מפירות ערלה. וכן הסכים ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א).


[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]