הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"

אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) הקשה על פירוש זה, שלכאורה דבר זה פשוט הוא ואינו צריך סיוע מברייתא, כי כל מקום שאין איסור מלאכה, כגון בערלה, אין שום סיבה שלא יהיה מותר להינות מן הפירות. ומה שישראל נהנה מפירות שלאחר הערלה, פשוט שאין זה נחשב הנאה מפירות ערלה, והברייתא לא מוסיפה לדבר זה שום סיוע.
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) הקשה על פירוש זה, שלכאורה דבר זה פשוט הוא ואינו צריך סיוע מברייתא, כי כל מקום שאין איסור מלאכה, כגון בערלה, אין שום סיבה שלא יהיה מותר להינות מן הפירות. ומה שישראל נהנה מפירות שלאחר הערלה, פשוט שאין זה נחשב הנאה מפירות ערלה, והברייתא לא מוסיפה לדבר זה שום סיוע.
<BR/>מחמת קושיה זו מביא הר"ן את פסק הרמב"ם, ומבאר על פי דבריו את הסוגיה באופן אחר, וכפי שיובא להלן.
=== שיטת הרמב"ם ===
ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות י יד) פסק להלכה שגוי וישראל שהיו שותפים יחד בנטיעה, אם התנו בתחילת השותפות שיהיה הגוי אוכל שנות ערלה, וישראל אוכל כנגדן שלוש שנות היתר, מותר. אך אם לא התנו כן מתחילה אסור. ומוסיף הרמב"ם שגם באופן המותר, כלומר שהתנו, אסור להם לעשות חשבון כמה פירות אכל הגוי שישראל יאכל כנגדן, לפי שאז הוא כמחליף פירות ערלה. אלא הגוי אוכל כל פירות שלוש שנים ראשונות מבלי לחשבם, והישראל אוכל שלוש שנים של היתר כמה שיהיו.
==== הסבר הר"ן בדעת הרמב"ם ====
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שלפי רב גביהה מבי כתיל שאומר שהמעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בהכרח היה שהם התנו מתחילה כן שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, ולכן אמרה הגמרא שרבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא שמפורש בה שצריך להתנות. ודווקא בערלה רבא לא היה מורה להיתר אם לא שהתנו כן מתחילה, שהרי פירות ערלה אסורים הם בהנאה ואי אפשר להחליפם לכתחילה, מה שאין כן בשבת שאין הפירות אסורים בהנאה, וסבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו, שהגוי אדעתא דנפשיה קעביד.


[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]