הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"

 
שורה 69: שורה 69:
<BR/>כלומר רש"י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש"י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.
<BR/>כלומר רש"י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש"י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.


==== תירוץ הריטב"א ====
=== תירוץ הריטב"א ===
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.