9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
←ביאור תירוץ התוספות
| שורה 36: | שורה 36: | ||
אמנם יש להעיר שגם לטעם זה של סתירה בכלים, האיסור הוא על כל פנים רק מדרבנן, שהרי הוא מקלקל וסותר שלא על מנת לבנות, וקיימא לן כל המקלקלים פטורים. | אמנם יש להעיר שגם לטעם זה של סתירה בכלים, האיסור הוא על כל פנים רק מדרבנן, שהרי הוא מקלקל וסותר שלא על מנת לבנות, וקיימא לן כל המקלקלים פטורים. | ||
גם ב'''רא"ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, | גם ב'''רא"ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, אמנם משמע בדבריו שלא משום מלאכת סותר אסור, אלא שכיון שאם יתקן כלי יהיה איסור דאורייתא דבונה, לכן לשבור אסור מדרבנן שמא יתכוון לעשות כלי. | ||
יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי | יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת כלי. כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב). | ||
<BR/> | <BR/>ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא"ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. <BR/> | ||
לעומת זאת להלן כתב החזו"א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}. | |||
עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד). | עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד). | ||