הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"

אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
==== ביאור תירוץ התוספות ====
==== ביאור תירוץ התוספות ====
יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. ואם כן קשה לכאורה איך התוס' מביאים ראיה משם שיש סתירה בכלים?
יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. ואם כן קשה לכאורה איך התוס' מביאים ראיה משם שיש סתירה בכלים?
<BR/>אך באמת אינו קשה, כי כוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד) <ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב, שרק בדבר ששייך בנין יש חשש לעשיית פתח, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. </ref>.
<BR/>אך באמת אינו קשה, כי כוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד) <ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב, שרק בדבר ששייך בנין יש חשש לעשיית פתח, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. </ref>{{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.
<BR/>ולפי זה מיושב מה שכתבו התוספות בביצה (לג ב ד"ה כי) ש'מוסתקי' הכוונה שאינו כלי, כיון שאין החתיכות שלמות ולא הוי תיקון, ונדו מפירוש רש"י שפירש דהוי כלי, דלא דליכא חשש שיתקן פתח. שתוספות הוכרחו לכך מפני שלשיטתם צריך להעמיד במוסתקי גם כדי שלא יהיה חשש סתירה בכלים, ולכן הוכרחו לומר שאינו כלי, אך לרש"י הוי כלי ורק אין חשש שיעשה נקב.


=== תירוץ הרשב"א והר"ן ===
=== תירוץ הרשב"א והר"ן ===