9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===== ביאור תירוץ התוספות ===== | ===== ביאור תירוץ התוספות ===== | ||
בדברי התוס' בשבת (קמו.) לא מפורש שהאיסור לשבור חבית שלמה הוא משום סתירה בכלים, אלא שמא יבוא לעשות כלי. אמנם בתוס' בעירובין (לד:) מפורש שהאיסור הוא משום סתירה בכלים. וצ"ב אם יש הבדל בין הטעמים. ב'''אבני נזר''' (ריג ג) הבין שהם שני טעמים שונים, וכתב שנפקא מינה בפותחת של עץ ושל מתכת שלא שייך לגזור שמא יעשה כלי, דאפילו הכי אסור משום סתירה בכלים. | בדברי התוס' בשבת (קמו.) לא מפורש שהאיסור לשבור חבית שלמה הוא משום סתירה בכלים, אלא שמא יבוא לעשות כלי. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ד א כט ג) בשמם. אמנם בתוס' בעירובין (לד:) מפורש שהאיסור הוא משום סתירה בכלים. וצ"ב אם יש הבדל בין הטעמים. | ||
<BR/>ב'''אבני נזר''' (ריג ג) הבין שהם שני טעמים שונים, וכתב שנפקא מינה בפותחת של עץ ושל מתכת שלא שייך לגזור שמא יעשה כלי, דאפילו הכי אסור משום סתירה בכלים. | |||
אמנם יש להעיר שגם לטעם זה של סתירה בכלים, האיסור הוא על כל פנים רק מדרבנן, שהרי הוא מקלקל וסותר שלא על מנת לבנות, וקיימא לן כל המקלקלים פטורים. | אמנם יש להעיר שגם לטעם זה של סתירה בכלים, האיסור הוא על כל פנים רק מדרבנן, שהרי הוא מקלקל וסותר שלא על מנת לבנות, וקיימא לן כל המקלקלים פטורים. | ||
גם ב'''רא"ש''' בשבת (כב ו) לא הזכיר בנין וסתירה בכלים, רק שבחבית שלמה אסור משום גזרה שמא יתכוון לעשות כלי, ואילו בעירובין (ג ה) מוסיף את הטעם משום בנין וסתירה בכלים, ומשמע בדבריו שם שכיון שאם יתקן כלי יהיה איסור דאורייתא דבונה, לכן לשבור אסור מדרבנן שמא יתכוון לעשות כלי. | |||
יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. ואם כן קשה לכאורה איך התוס' מביאים ראיה משם שיש סתירה בכלים? | יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. ואם כן קשה לכאורה איך התוס' מביאים ראיה משם שיש סתירה בכלים? | ||
<BR/>אך באמת אינו קשה, כי כוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד) <ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב ליישב, שרק בדבר ששייך בנין וסתירה מהתורה יש חשש לעשיית פתח ושייך למגזר, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. וב'''אבני נזר''' (ריג ג) עשה סתירה בדברי התוס' שפעם כתבו משום סתירה ופעם משום גזירה, ואינה קושיה דהגמ' בביצה אמרה כן לאסור מדרבנן, אך תוס' מכריחים שחייבים להעמיד כן דאל"ה אסור מדאורייתא וכנ"ל.</ref> {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}} | <BR/>אך באמת אינו קשה, כי כוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד) <ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב ליישב, שרק בדבר ששייך בנין וסתירה מהתורה יש חשש לעשיית פתח ושייך למגזר, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. וב'''אבני נזר''' (ריג ג) עשה סתירה בדברי התוס' שפעם כתבו משום סתירה ופעם משום גזירה, ואינה קושיה דהגמ' בביצה אמרה כן לאסור מדרבנן, אך תוס' מכריחים שחייבים להעמיד כן דאל"ה אסור מדאורייתא וכנ"ל.</ref> {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}. | ||
עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד). | עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד). | ||