9,778
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
←הקושיה מעירובין ותירוצה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
<BR/>מדוייק שם בגמרא שבמגדל של עץ, אסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, והקשו הראשונים מאי שנא מחבית. כן הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (שבת קמו א ד"ה שובר,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf עירובין לד ב ד"ה אמאי)], וכן הקשו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר), ה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר). | <BR/>מדוייק שם בגמרא שבמגדל של עץ, אסור לשבור את המגדל אפילו לצורך אוכל, והקשו הראשונים מאי שנא מחבית. כן הקשו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (שבת קמו א ד"ה שובר,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf עירובין לד ב ד"ה אמאי)], וכן הקשו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר), ה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר). | ||
ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) | ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. | ||
=== תירוץ התוספות === | === תירוץ התוספות === | ||
תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ואין בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי שם אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}. | תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ואין בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי שם אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}. | ||
<BR/>כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'. | <BR/>כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'. | ||
יש להעיר שהגמרא בביצה מעמידה במוסתקי לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. אלא כוונת התוספות שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלמה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד)<ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב, שרק בדבר ששייך בנין יש חשש לעשיית פתח, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. </ref> | |||
ה'''רשב"א''' הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), וודאי משמע שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר. | ה'''רשב"א''' הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), וודאי משמע שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
=== תירוץ הרשב"א והר"ן === | === תירוץ הרשב"א והר"ן === | ||
אמנם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לו דין כלי, אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר), וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')]<ref>כן מדוייק גם מרש"י באותו עמוד להלן ד"ה ובעי סכינא, שכתב 'ואע"ג דהכא אהל הוא', ומוכח דחשיב כקרקע.</ref>, וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א, וכן כתב הריטב"א.</ref>. | אמנם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה של התוספות, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לו דין כלי, אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר), וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')]<ref>כן מדוייק גם מרש"י באותו עמוד להלן ד"ה ובעי סכינא, שכתב 'ואע"ג דהכא אהל הוא', ומוכח דחשיב כקרקע.</ref>, וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א, וכן כתב הריטב"א.</ref>. | ||
=== תירוץ הריטב"א === | === תירוץ הריטב"א === | ||