9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבועת החנווני על פנקסו"
מ
אין תקציר עריכה
שלמה סולומון (שיחה | תרומות) |
מ |
||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבועות ז ה|שבועות מז ב|שבועות לו ב|מלוה ולווה טז ה|חושן משפט צא א}} | {{מקורות|שבועות ז ה|שבועות מז ב|שבועות לו ב|מלוה ולווה טז ה|חושן משפט צא א}} | ||
מאמר זה דן במניעים שהובילו את חכמים לתקן את '''שבועת החנווני''' ובשאלה האם תקנת חז"ל כללה זכויות ממוניות או שהסתפקה בהטלת חיובי שבועה על הפועלים והחנווני הבאים ליטול מבעל הבית. | מאמר זה דן במניעים שהובילו את חכמים לתקן את '''שבועת החנווני''' ובשאלה האם תקנת חז"ל כללה זכויות ממוניות או שהסתפקה בהטלת חיובי שבועה על הפועלים והחנווני הבאים ליטול מבעל הבית. | ||
== רקע == | == רקע == | ||
| שורה 15: | שורה 12: | ||
== סיבות התקנה == | == סיבות התקנה == | ||
הראשונים נחלקו מהן הסיבות לתקנות של המשנה, כאשר ניתן לפרטן לשלש נקודות:<br/> א. למה תיקנו שהחנווני ייטול? <br/> ב. למה תיקנו שהפועלים יצטרכו להישבע? <br/> ג. למה החנווני נשבע? | הראשונים נחלקו מהן הסיבות לתקנות של המשנה, כאשר ניתן לפרטן לשלש נקודות:<br/> א. למה תיקנו שהחנווני ייטול? <br/> ב. למה תיקנו שהפועלים יצטרכו להישבע? <br/> ג. למה החנווני נשבע? | ||
=== למה החנווני נוטל? === | === למה החנווני נוטל? === | ||
| שורה 31: | שורה 27: | ||
== שיטת ר"י אבן פלאט == | == שיטת ר"י אבן פלאט == | ||
בספר התרומות (שער כ"ט חלק ב' אות ו') מובאת תשובה שענה רבי יוסף אבן פלאט (רבו של הראב"ד בעל האשכול) על שאלה ששאל אותו בעל המאור. מדוע אין נשבעים החנוני והפועלים גם מבלי שיוכחשו כגון שהצד השני מת. על כך עונה ר"י אבן פלאט כך: | בספר התרומות (שער כ"ט חלק ב' אות ו') מובאת תשובה שענה רבי יוסף אבן פלאט (רבו של הראב"ד בעל האשכול) על שאלה ששאל אותו בעל המאור. מדוע אין נשבעים החנוני והפועלים גם מבלי שיוכחשו כגון שהצד השני מת. על כך עונה ר"י אבן פלאט כך: | ||
מסתברא דפועלים וחנוני לא מחייבי שבועה אפילו למשקל מבעל הבית אלא היכא דקא מכחשי אהדדי דהוי גבייהו כטענת בריא, וכיון דאיתחזקא טענה דשקרא גביהו משתבעי והדר שקלי כדי להפיס דעת בעל הבית, כפשטא דמתניתין הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו. אבל היכא דחד תבע קמן לבעל הבית וליכא חבריה דליכחוש ליה שקיל בלא שבועה, דהוה ליה פועל כדין האומר לחברו גזלתיך והלויתני דהוה ליה ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי וודאי. ספק שפרעו, וודאי דאגריה ועבד עבדתא, והוה ליה בריא ושמא, דפועל בריא ובעל הבית שמא, וכיון דאיכא תרי אנפי אלימי גבי פועל, דאיהו ודאי ואיהו בריא ושמא, שקיל בלא שבועה. | "מסתברא דפועלים וחנוני לא מחייבי שבועה אפילו למשקל מבעל הבית אלא היכא דקא מכחשי אהדדי דהוי גבייהו כטענת בריא, <br/>וכיון דאיתחזקא טענה דשקרא גביהו משתבעי והדר שקלי כדי להפיס דעת בעל הבית, כפשטא דמתניתין הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו. <br/> אבל היכא דחד תבע קמן לבעל הבית וליכא חבריה דליכחוש ליה שקיל בלא שבועה, דהוה ליה פועל כדין האומר לחברו גזלתיך והלויתני <br/>דהוה ליה ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי וודאי. ספק שפרעו, וודאי דאגריה ועבד עבדתא, והוה ליה בריא ושמא, דפועל בריא ובעל הבית שמא, <br/>וכיון דאיכא תרי אנפי אלימי גבי פועל, דאיהו ודאי ואיהו בריא ושמא, שקיל בלא שבועה. | ||
...וכן נמי אי אתי חנוני ותבע ליה לבעל הבית וליכא פועל דמכחיש ליה, שקיל מיניה בלא שבועה. <br/> ולא דמי למנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם לויתי אם לאו דמשתבע היסת ומפטר,<br/> משום דהתם איכא בריא גבי תובע וחזקת ממונא גבי נתבע, ואוקי ממונא בחזקת מאריה טפי עדיף, כי היכי דלא נפגע בספק גזילה ונעשה מעשה בידים, <br/>אבל הכא גבי חנוני איכא תרי אנפי, חזקת שליח עושה שליחותו ובריא, ומדחיא חזקת ממון מקמי תרתי." | |||
הר"י אבן פלאט כותב כדעת הרמב"ם והרימ"ג בנפקא מינא הראשונה שהבאנו, שגם אם הפועלים מתו החנווני ייטול בלי שבועה אולם ההסבר אותו הוא נותן שונה מהסברו של הר"י מיגאש. הוא חולק על הנחת היסוד שהנחנו בעניין היחסים בין החנווני לבעל הבית. ונבאר דברנו: עד כה הנחנו שהואיל והמוחזקות בכסף של בעל הבית גוברת על טענת הברי של החנווני הדין מן התורה זהה לדין של מנה לי בידך ואיני יודע אם הלוויתני, שנשבע היסת ונפטר, ורק מצד התקנה נשבע החנוני ונוטל. | הר"י אבן פלאט כותב כדעת הרמב"ם והרימ"ג בנפקא מינא הראשונה שהבאנו, שגם אם הפועלים מתו החנווני ייטול בלי שבועה אולם ההסבר אותו הוא נותן שונה מהסברו של הר"י מיגאש. הוא חולק על הנחת היסוד שהנחנו בעניין היחסים בין החנווני לבעל הבית. ונבאר דברנו: עד כה הנחנו שהואיל והמוחזקות בכסף של בעל הבית גוברת על טענת הברי של החנווני הדין מן התורה זהה לדין של מנה לי בידך ואיני יודע אם הלוויתני, שנשבע היסת ונפטר, ורק מצד התקנה נשבע החנוני ונוטל. | ||
| שורה 59: | שורה 57: | ||
הגישה ההפוכה טוענת שהתקנה חידש ה שהחנווני על הפועלים והחנווני ייטול. לפי דין תורה החנווני לא היה צריך ליטול מכיון שכל הסברות האמורות אינן חזקות מספיק על מנת להוציא ממוחזק ורק רבנן הם אלו שתיקנו, בגלל הסיבות האלה, שהחנווני ייטול וכל זה דווקא בשבועה. בדרך זו נמצאים הר"ן, ר"ח רמ"א וסמ"ע.<br/> | הגישה ההפוכה טוענת שהתקנה חידש ה שהחנווני על הפועלים והחנווני ייטול. לפי דין תורה החנווני לא היה צריך ליטול מכיון שכל הסברות האמורות אינן חזקות מספיק על מנת להוציא ממוחזק ורק רבנן הם אלו שתיקנו, בגלל הסיבות האלה, שהחנווני ייטול וכל זה דווקא בשבועה. בדרך זו נמצאים הר"ן, ר"ח רמ"א וסמ"ע.<br/> | ||
הנפקא מינה הבולטת בין הגישות היא כאשר הפועלים מתו, האם החנווני ייטול בלא שבועה? לגישה הראשונה כן ואילו לשניה לא ייטול עד שישבע. הרמב"ם גם הוא הלך בדרך השניה, אלא שלמעשה פסק בדומה לדרך הראשונה מכיון שהוא מחלק את התקנה לשתים שכל אחת מהם ברמה שונה: תקנה א' שהחנווני ייטול ותקנה ב' שהוא יישבע. לדעתו גם אם לא נוכל לבצע את תקנת השבועה, זה לא סותר את תקנת הנטילה. נראה לומר שכך גם סובר רבו של הרמב"ם, הר" מיגאש. | הנפקא מינה הבולטת בין הגישות היא כאשר הפועלים מתו, האם החנווני ייטול בלא שבועה? לגישה הראשונה כן ואילו לשניה לא ייטול עד שישבע. הרמב"ם גם הוא הלך בדרך השניה, אלא שלמעשה פסק בדומה לדרך הראשונה מכיון שהוא מחלק את התקנה לשתים שכל אחת מהם ברמה שונה: תקנה א' שהחנווני ייטול ותקנה ב' שהוא יישבע. לדעתו גם אם לא נוכל לבצע את תקנת השבועה, זה לא סותר את תקנת הנטילה. נראה לומר שכך גם סובר רבו של הרמב"ם, הר" מיגאש. | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | |||
[[קטגוריה:טוען ונטען]] | |||
[[קטגוריה:שבועות מד:]] | |||
[[קטגוריה:בבא מציעא ג.]] | |||
[[קטגוריה:מלוה ולוה פרק טז]] | |||
[[קטגוריה:חושן משפט סימן צא]] | |||